אורית פרקש הכהן
Orit Farkash-Hacohen
“כל הסיפור של הטבות מס, אדוני היושב-ראש, זה מראש כלי מאוד חמקמק ובעייתי מבחינה פוליטית. זה דבר ידוע, אני זוכרת את זה גם מהממשלה הקודמת, כי מאוד מאוד קל להפוך את הכלי הזה לכלי שהוא שוחד פוליטי. הטבות מס לעיר הזו, ולעיר הזו ולעיר הזו, ולהגיד הטבות מס לבייס שלי. ולכן יש פקודת מס הכנסה, ויש כללים מאוד נוקשים איך נותנים הטבות מס. הטבות המס צריכות להינתן משיקולים ביטחוניים ליישובים שנמצאים במקומות ליד גדרות עם כל מיני קריטריונים שהוגדרו בפקודת מס הכנסה, ליישובים מוחלשים שמתקשים, סוציו-אקונומי נמוך, ליישובים שיש מהם הגירה שלילית. ותחת ההגדרה הזאת וההגדרות הללו, תאמינו או לא, כבר היום 35 יישובים ביהודה ושומרון מקבלים הטבות מס.
“אם הקריטריון של הטבות מס הוא לחזק יישובים והקריטריון הוא לא חיזוק יישובים, אז אחרי שנראה את רשימת היישובים נבין למה צריך לשלם כמה מאות מיליוני שקלים ליישובים שיש אנשים שעומדים בתור כדי להתקבל לגור בהם.
“וברשימת היישובים אני רוצה מכם שתביאו לי פילוח, האם יש בעיה של התיישבות? כלומר. האם חסרים תושבים? הרי תפקידם של הטבות המס האלה למשוך אוכלוסייה שתתיישב.
“כמו שיש עכשיו, ש-35 יישובים באיו"ש – שמי שמגיע לו מקבל את הטבות המס. ואפשר, בלי בושה, להסתכל על יישובים אחרים בישראל ולתת תשובות, ולא לקחת לנו עוד חצי מיליארד, ואז להכריח אותנו פה להצביע על עוד מיסים ולספר לנו סיפורי סבתא.
“הטבות מס הם תמיד דבר מורכב, ובכל ממשלה. זה משאבי ציבור שאותם אנחנו אמורים לחלק בצורה שוויונית וראויה, ולא לסמן יישובים ולהשתמש בכספי המיסים שלנו כשוחד פוליטי למצביעים שלנו ולבייס.