“אין מיגון בכפרים הלא-מוכרים בנגב – נמצא כאן השר שאחראי לתיק הנגב והגליל – ואני יודע שיש ניסיון, ומשתדלים להכניס מיגון בנגב.
“ההמשכיות נדרשת במיוחד בתקופה הזאת כאשר אנחנו נמצאים במצב שהוא לא יציב מבחינה מדינית וגם מבחינה ביטחונית ולכן יש צורך דחוף להכניס מיגון לחברה הבדואית. אנחנו כתושבי הנגב וכנציגים של החברה הבדואית בנגב דורשים להכניס מיגון, לא לקיים רק ישיבות ודיונים על הנושא הזה.
“אנחנו מדברים, אדוני השר, על הכפרים הלא-מוכרים בנגב – כ-150,000 אזרחים ללא שום מיגון בכלל. לא מיגון רגיל, לא בסיסי. יש היעדר מיגון מוחלט שם.
“מכובדי השר, יש צו לשר הפנים מ-2024 לגבי הצבת מרחבי מיגון בבתי ספר ישנים בחברה הבדואית. עד עכשיו הדבר הזה לא בוצע. תלמידים נאלצים להישאר בבתים, ולא יכולים – עכשיו, אין מיגון גם בבתים ואין מיגון בבתי ספר.
“אבל הממשלה מייד נכנסה והקצתה תקציב ליישובים האלה, 100 מיליון שקל. אבל מצד שני, אצל הבדואים לא הושקע שקל אחד. אז למה אתם מפקירים אותם?
“אני חוזר, ופונה לממשלה: אנחנו דורשים להציב מיגון בחברה הבדואית. אנחנו דורשים את זה במשך שנים, אבל אם המדינה לא יכולה להשקיע את הסכומים הנדרשים על מנת להציב מיגון, יש לנו פה חלופות.
“לא יכול להיות שמתחילת המלחמה ועד עכשיו אנשים ישנים ואוכלים מתחת לגשרים בכבישים, וכולנו עדים למראות הקשים האלה. ולכן, מחובתה של הממשלה לקדם את החלופות שאנחנו מציעים.
“חשוב לי גם שאזרחי המדינה ידעו שעשרות אלפים שאין להם מיגון עכשיו – חלק גדול מהם נמצאים מתחת לגשרים, מתחת לכבישים. לכן, המדינה צריכה לבוא לקראת האזרחים ולהציב שם מיגון. ההסקו הזה, מיגון הסקו, לא עוזר לאנשים. זה שקי חול שלא תורמים כלום למיגון של האנשים.
“ולכן, אני חושב שראש הממשלה ושר הביטחון צריכים להורות גם לשר האוצר וגם לפיקוד העורף לתקצב את הנושא הזה ולהורות על הכנסת מיגון לאוכלוסייה הבדואית בנגב, כי אני מקבל המון פניות מאזרחים מודאגים שמבקשים מיגון.
“מכובדי היושב-ראש, כבוד השר, עשרות אלפי אזרחים בדואים בנגב מצויים בסכנת חיים ממשית בזמן המלחמה בהיעדר כל מיגון בסיסי.
“מכאן אני חוזר ומפנה שוב את הבקשה לשר הנכנס: אנחנו רוצים ומעוניינים ודורשים שהשר יטפל בנושא המיגון, במיוחד בכפרים הלא מוכרים, כאשר אנחנו נמצאים במלחמה ולאנשים אין מיגון.
“אין מיגון, למרות שפנינו מתחילת הקדנציה הזאת, גם לראש הממשלה וגם לשר הממונה על פיקוד העורף, שר הביטחון, להציב מיגון בישובים הבדואיים. אבל הממשלה החליטה לא. החליטה לא להציב מיגון.
“הביאו למקומות ספציפיים, למוסדות ציבור וכו', אבל לכפרים הלא-מוכרים אין מיגון כמעט בכלל.
“הם גם לא מכוסים מבחינת פיקוד העורף, מבחינת התרעות וגם מבחינת יירוטים, ואין שם מיגונים. ולכן הדרישה שלנו הייתה ונשארת – להציב מיגון אצל התושבים שלנו.
“פנינו גם ללשכת ראש הממשלה וגם לפיקוד העורף ולמשרד הביטחון על מנת להציב מיגון בכפרים הלא-מוכרים, וההתעלמות מהתושבים הבדואים היא מוחלטת.
“מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בכפרים הלא-מוכרים בנגב ישנם 140,000 תושבים שזקוקים למיגון. פנינו ללשכת ראש הממשלה ולא קיבלנו מענה. אדוני היושב-ראש, אני מבקש ודורש שתתערב בנושא הזה. לא ייתכן שמאז 7 באוקטובר עד היום לא קיבלנו מענה.
“תמ"א 40 לא מתייחס לבתים בכפרים הבלתי-מוכרים. אין מיגון לאנשים.
“החברה הערבית בנגב חשופה במערכה הזאת, ולכן הדרישה שלנו היא שהמדינה תאשר ותקבל החלטה מיידית על מנת להציב מיגוניות בכפרים הבלתי מוכרים.
“לכן, האחריות מוטלת על הממשלה להציב מקלטים ביישובים האלה.
“מחסור יש גם בשירותי החירום ובאמבולנסים כמעט בכל היישובים הבדואיים בנגב. בשעת מצוקה, בערב ובלילה, כדי לקבל אמבולנס לפינוי, התושבים יחכו להזנקת ניידת מבאר שבע, ערד או מיתר. הדבר מסכן חיי אדם.