“אז אני רוצה לאחל שלא נחווה את הנורא מכול, שראש הממשלה ייקח כבר אחריות, יניח את המפתחות וילך הביתה.
“אדוני ראש הממשלה, אתה ראש הממשלה. אתה לא מסוגל לשלוט במה שקורה כאן? אז בואו נסכם: אתה לא מסוגל.
“ולכן אני שואלת: הרי זו הייתה מין מלחמה סמויה, במשך שנים חטפנו רקטות, וראש הממשלה הסתפק: מבצע, מבצע, מבצע – כאילו אנחנו באיזה בזאר או קניון. ועכשיו יצאו כל התירוצים, ופעם סנוואר ופילדלפי, ולאט-לאט אנחנו מאבדים את החטופים.