“כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום אני רוצה, מן הסתם, לדבר על התקציב שעבר בקריאה ראשונה. אני אדבר רק באמצעות שלושה מספרים שמספרים את כל הסיפור. המספר הראשון: 20% מאזרחי מדינת ישראל חיים בעוני, ולדאבוני, בתקציב הזה לא ראינו איזה תמיכה, איזה ניסיון לשדרג את חייהם; משפחות שנלחמות בהוצאות, ילדים שגדלים על סף הקושי הזה, שלא לדבר על ילדים רעבים במדינת ישראל, שלדאבוני, עדיין יש.
“לא מדובר בהצעה תקציבית מזעזעת. מדובר בהצעה מצילת חיים. ולבושתה של הוועדה הזו שהיא מחליטה לדחות בחודש, כאילו אף אחד מאיתנו לא רואה מה קורה במדינה שלנו.
“במקום להשקיע במקומות שבהם הציבור זקוק לכך – חינוך, בריאות, רווחה – אנו עדים להחלטות שמתבצעות כדי לשמר קואליציה, כדי להבטיח הישרדות פוליטית על חשבון הציבור. התקציב הזה לא נוגע לחיי היום-יום של האזרחים, אלא להישרדותם של פוליטיקאים. אנחנו רואים כסף שנשפך על משרדים מיותרים, משרות שנוצרו למטרות פוליטיות בלבד ושימוש במשאבים ציבוריים כדי לשרת קבוצות לחץ על חשבון הרוב המוחלט של האזרחים, אותו מעמד ביניים שנושא זאת על גבו.
“ההשקעה בצפון ובמרכז ובדרום צריכה להיות בראש סדר העדיפות, אך אנו עדים לתקציב שמעוות את סדרי העדיפויות של המדינה שלנו, מחזק את המקורבים ולא את אלה שבאמת צריכים סיוע.
“כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, התקציב שמונח היום, שלכאורה היה אמור להיות תקציב בצל המלחמה, המפונים, הוא הגרוע והמביש שנתקלנו בו. בנבכי נשמתי ייחלתי לבשורה אחרי 7 באוקטובר. חשבתי לעצמי שהמשרדים המיותרים והמשומנים ייסגרו, והכספים הרבים - -
“אני כמובן אצביע נגד התקציב הגרוע, המושחת, הפוליטי, האסוני, ואני מקווה שיימצאו עוד חמישה חברי כנסת הגונים בקואליציה שיודעים את האמת ושיהיו מוכנים להתייצב בעת הזאת, בעת המלחמה הקשה שבה אנו נתונים, וירימו את ידם נגד התקציב, בעד המדינה, בעד עם ישראל.