“7 באוקטובר, כ"ב בתשרי, שמחת תורה הוא לא עוד יום בלוח השנה; הוא גם לא רק אוסף של אירועים נקודתיים; זה אירוע מכונן, רחב, רב-שכבתי – אירוע של טבח, של טרור, של חטיפה, אבל גם של גבורה, של חוסן אזרחי, של ערבות הדדית יוצאת דופן.
“תקצר כאן היריעה מלתאר איך מתוך סיפורי הזוועות של 7 באוקטובר עלו סיפורים על ילדים קטנים שהשתתפו ברצח האכזרי והברוטלי, כיוונו את המחבלים לבתים כאשר היו בהם עדיין ניצולים, ובכך הביאו להירצחם. זה הפרופיל הנוסף האכזר של המחבלים שרוצחים בנו, וניזונים מגיל צעיר בבית, בבתי הספר ובסביבה התומכת ממסרים של שנאה, אכזריות ורצח.
“מרביתם של המשוחררים חזרו לבצע פיגועי טרור שגבו מחיר דמים של ישראלים נוספים. מחבל משוחרר נוסף מעסקה זו הינו יחיא סינוואר, שנידון ל-14 מאסרי עולם. כן, אותו שטן מתועב שעומד מאחורי הפוגרום המפלצתי, שגבה 1,400 קורבנות ולמעלה מ-250 אזרחים ואזרחיות חטופים באירועי 7 באוקטובר.
“המציאות שחווינו ב-7 באוקטובר עלתה על כל דמיון אפשרי; סיפורי האימה וקריאות העזרה שלא נענו צרבו את נשמתנו ואת מרביתן הגדול עוד טרם שמענו, אדוני היושב-ראש.