“אני אומרת שמילואים במדינת ישראל זה חובה, זה מוגדר על פי חוק, אבל זו חובה שפחות או יותר הפכה להיות התנדבות.
“כן, כן, צריך להגיד לאזרחי ישראל שחוק ההשתמטות – כל חוקי ההשתמטות נועדו לעשות אך ורק דבר אחד: לתת הטבות ומימון למשתמטים. סדר-היום של הכנסת הזאת זה חרפה – רק חוקים שנויים במחלוקת. ואחרי שהתישו את ועדת החוץ והביטחון בלמעלה מ-80 דיונים במאות ואלפי שעות אדם שעסקו בחוק פטור מגיוס לצעירים בריאים שיכלו להתגייס מאז 7 באוקטובר ולא עשו זאת בשעה שחסרים לצה"ל 17,000 חיילים, בשעה שאנשי המילואים חוזרים לעוד סבב ועוד סבב, רק הבוקר בוועדת חוץ וביטחון הארכנו שוב את צווי ה-8 של אותם אלה שעושים כבר 600 ו-700 ימים.
“אדוני היושב-ראש, אפשר לדבר על אחדות ואפשר לדבר על ערבות הדדית, אבל קודם כול צריך לעשות את זה כשאנחנו רואים לנגד עינינו את אותו צד שמקריב ונושא בנטל. אי-אפשר להמשיך לדרוש ממילואימניקים לעזוב את הבית בפעם החמישית והשישית, כשאחרים צועדים בירושלים עם שלטי "נמות ולא נתגייס".
“חיילי המילואים כבר נאנקים, נאנקים, תחת העומס והשחיקה. אנחנו עדים להתייצבויות הולכות וקטנות, אבל פה עולם כמנהגו נוהג, ממשיכים בכל השיטות הרגילות של לפני 7 באוקטובר: למסד השתמטות – לקבוע מעמד מיוחד לכאלה שלא מתגייסים ולא משרתים, במקום לקבוע עיקרון פשוט וקל ולהחליט שכולם נכנסים מתחת לאלונקה, כולם משרתים בצה"ל בגיל 18, ויש בקו"ם אחד שהוא בקו"ם לאומי, שיהיה במשרד הביטחון ויגיד: או לשירות צבאי או לשירות אזרחי.
“ואני שואלת את כבוד השר, שיושב לפניי: האם זה הגיוני שיש אימא אחת ששולחת חמישה ילדים לשרת במילואים, ויש אימא אחת שלא שולחת אף ילד?