“איזה כיף שיש יועמ"שית, אתם יודעים, אם לא הייתה יועמ"שית, הייתם צריכים להמציא אותה. ידה, ידה, ידה, יועמ"שית, כי אין לכם מה להגיד. כי כשאין לך תוצאות להראות ואין לך שום סיפור הגיוני איך על ימין מלא מלא הבאת 2000 הרוגים, 251 חטופים ודרדרת את הממשלה ואת המדינה לאן שהגעת, אין סיפור. יש סיפור, היועמ"שית.
“למי שצריך תזכורת, באותו שמחת תורה נורא לפני כמעט שנתיים, אחינו ואחיותינו נטבחו, נאנסו, נחטפו. מדינת ישראל עמדה כולה, והאזרחים בתוכה בפרט, בשעת מבחן גדולה, הגדולה ביותר שידעו יהודים אולי מאז נפל כפר עציון, היישוב שבו אני גר, בשנת 48', ולפני כן, מאז שדמנו נשפך כמים, או יותר נכון נשרף, באושוויץ.
“כי אסון מירון – מישהו צריך לשלם על 45 הרוגים. אז מה תגידו על 1,200 הרוגים ביום אחד, היום המדמם מאז השואה?