עופר כסיף

Ofer Cassif

“אז לפני שאדבר על מדיניות ממשלתית, על בחירות פוליטיות ואישיות, על הפקרה והסתה, נדבר על המספר שטומן בחובו את כל הסיפור: 140,000. 140,000 אנשים שכבר לא היו יכולים או לא רצו לחיות פה. הנתון הזה, שהממשלה שאחראית לו עושה הכול על מנת להעלים ולהשתיק מהשיח, הוא לא פחות משינוי היסטורי חסר תקדים בתולדות ישראל. אפשר קצת שקט, בבקשה?

“המסקנה חד-משמעית: ישראל אינה סובלת סתם מהגירה שלילית – היא סובלת מאובדן אמון של אזרחיה, במיוחד של השכבה המשכילה, היצרנית, הליברלית, זו שממשלת הנבערות החשוכה רוצה שלא תהיה פה, ולשם כך מנהלת נגדה מדיניות של טרנספר מרצון לצד מדיניות דכאנית וגזענית כלפי תושבי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית, כדי לחזק את תלותם בממשלה ובמעמדות הנצלניים בחברה.

“תודה. בפברואר ובאוקטובר 2025 פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת שני דוחות מפורטים בנושא, ומהם עולים הנתונים הבאים: בשנים 2009 עד 2021 עזבו את ישראל כ-40,500 איש בממוצע לשנה לטווח ארוך. זה היה המצב הרגיל, ואז ממשלה כהניסטית, שבראשה עומד נאשם בפלילים, השתלטה על ישראל, ועימה חורבן. בשנת 2022 קפץ מספר העוזבים ב-44% – 59,400 ישראלים יצאו לטווח ארוך; בשנת 2023, עוד לפני הטבח ופרוץ המלחמה ובהשפעת ההפיכה המשטרית הרודנית, הגיע הגל לשיא של 82,800 עוזבים – גידול נוסף של 39%; בחודש אוקטובר 2023 בלבד עזבו את ישראל כ-12,300 ישראלים שלא שבו – פי ארבעה מאוקטובר 2022. במחצית הראשונה של 2024 המגמה כאמור נמשכה ללא עצירה. במקביל, פחות ופחות ישראלים בוחרים לחזור למדינה לאחר שעזבו אותה: ב-2023 חזרו רק 24,200, שהם 29% בלבד מכלל העוזבים – פחות מאחד מכל שלושה; בשנת 2024 כבר ירד המספר ל-18,800. מי שטעם חיים חופשיים מכהניזם, קנאות משיחית ולאומנות, מי שגילה כיצד נראית ממשלה בלי סטרוקים וסמוטריצ'ים ומי שהתנתק ממכונת הרעל של הנאשם נתניהו – כבר לא שב.