אורית פרקש הכהן

Orit Farkash-Hacohen

“אוניברסיטאות ומכוני מחקר עזבו את הונגריה. ממש כך. צמצמו את הפעילות ועברו למקומות אחרים באירופה שבהם לא יתנכלו להם. עוד נקודה – עמותות של החברה האזרחית הלכו ונעלמו כי הן התקשו להתקיים כלכלית. פשוט התקשו לקבל תרומות מחברות ומעסקים אלא אם הם שופר של השלטון, כי אותן חברות לא רצו שיבולע להן. נקודה נוספת – חברות ממשלתיות, משאבים ממשלתיים, התחילו לממן שלטים, מפגני תמיכה בממשלה כדי לקבל יחס הגון. ממש קריסה של כללי ניגוד העניינים. נקודה נוספת – מבקרי הממשלה, אנשים שהביעו ביקורת, בין בציבור, בין בפוליטיקה, ממש הושחרו והפכו לאויבי העם, הוטרדו, עברו התנכלויות ודמוניזציה.

“ואני אומרת לך, אדוני היושב-ראש, אני קראתי את חוות הדעת המשפטיות שמלוות את שני החוקים האלו כאחד. מדובר בחוות דעת חריגות ממש, שקובעות שיש כאן כשלים חוקתיים כבדים; פגיעה רבה בחופש הביטוי, שיורדת לשורש הדמוקרטיה; הפיכת חברות החדשות הישראליות למוטות ללחצים פוליטיים וללחצים של בעלי הון; השפעה, בעצם, על זכות של הציבור לדעת; התעללות בעמותות של החברה האזרחית במדינת ישראל. ובואו נדבר גם - -