“ביישובים ערביים רבים, בשכונות קצה, בכפרים בלתי מוכרים בנגב, בכבישים בין יישובים, באזורי תעשייה ובמוסדות ציבור, הקליטה חלשה ובכמה מקומות אין קליטה בכלל, התשתיות מיושנות והאזרחים משלמים את המחיר.
“זו אינה שמירה על איכות אקדמית, זו מדיניות מכוונת של דחיקת החברה הערבית לשוליים ומניעת נגישות להשכלה.
“במקום להסית נגדנו ולשאול על משפטים חסרי תועלת, תתחילו לעבוד, תכסו את המחסור במורים בחברה היהודית באמצעות ההון האנושי שנמצא כאן, בחברה שלנו, מתחת לאף. כך נראית עבודה פרלמנטרית אמיתית – הפיכת משבר להזדמנות של שילוב ושותפות.
“הציבור הערבי והבדואי אינו אויב, הוא חלק מהחברה הישראלית. הגיע הזמן שמדיניות הממשלה תתאים למציאות ותשקיע במקומות ובאנשים שצריכים אותה באמת.