“הציבור הערבי לא שכח את האמירה שערבים הורגים ערבים, זה לא מעניין אותי. זהו השר של הטיקטוק, שר הכישלון, שר סרטוני הרילס והסטוריז באינסטגרם – אבל כישלון מוחלט בהצלת חיים.
“מי יחזיר את 148 הנרצחים מתחילת השנה? שישה מהם על ידי המשטרה – ואת יתר הנרצחים בתקופת – כמה נרצחים בתקופת הממשלה?
“אני אומר: כישלון מוחלט של הממשלה מאז תחילת כהונתה.
“זהו השר של הטיקטוק, שר הכישלון, שר סרטוני הרילס והסטוריז באינסטגרם – אבל כישלון מוחלט בהצלת חיים.
“יד קשה נגד אסירים, יד קשה נגד בתים בנגב – וידיים משולבות מול ארגוני הפשיעה; זכויות האדם וכבוד האדם מתחילים בזכות לחיות. הממשלה הזאת מפקירה חיים, והיא לא מבינה מה זה חיים.
“הילד, אינשאללה, יחלים, אבל מי יחזיר לו את אביו? מי יחזיר את 148 הנרצחים מתחילת השנה? שישה מהם על ידי המשטרה – ואת יתר הנרצחים בתקופת – כמה נרצחים בתקופת הממשלה? 900 – הממשלה והתקופה של שלטונכם הארור.
“אני שואל את חברי הקואליציה: אילו זה היה אחד הילדים שלכם, האם הייתם שותקים? לא. הייתם מקימים חדרי מצב, מזעיקים כוחות ומסוקים, ולא נחים עד לתפיסת הרוצחים.
“אם אתם שומעים מספר 133 הרוגים נרצחים מתחילת השנה, זה מספר שיחסית לאחוז האזרחים הערבים במדינה הוא מאוד גדול. זה פי עשר מקולומביה וממדינות העולם שהפשע משתולל בהם.
“ברגע שיש רצח, שיש מקרה מסוים, שיש משהו קשור לפשיעה בחברה היהודית, מיד מטפלים, יודעים מי הרוצח, מי הביא את האקדח, מי עשה את הכל. מביאים אותו במעגל סגור, מא' עד ת'. ברגע שהעניין הוא בתוך החברה הערבית, אז מיד מתעלמים.
“סתם דוגמה, אם אתה תתפוס אצלי נשק בבית, אני יכול לצאת מזה בכלום. אפילו בתוך הבית. לכן צריכים לשנות בחוק ולחוקק בשיטה אחרת לגמרי.
“שמענו לפני כמה דקות פשרה טובה, משרד ראש הממשלה החליט על החזרת 1.4 מיליארד מתוכנית 550.
“היא גם בדעה שלנו, שיש למנוע ולעצור את הקיצוצים של מרכזי המו"פים בכל הארץ. אמרתי לה גם שרוב הנפגעים אינם מהחברה הערבית, אצלנו שני מרכזים שנפגעים – כך עלה בשיחתי אתמול עם ראש מועצת כפר קרע, פארס בדחי – ואנחנו רוצים להילחם בקיצוץ הזה, להחזיר את התקציב לכל המרכזים.
“תודה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מבקש לדבר היום על נושא שנשמע טכני, אנטנות, סיבים אופטיים, קליטה סלולרית. אבל האמת היא שזה לא רק נושא טכני בכלל, זה נושא של חיים וביטחון, של שוויון אזרחי, של חינוך, של בריאות, של תעסוקה ושל עתיד.
“המע"מ על ספרי הלימוד הוא מס במהותו, והוא פוגע יותר במי שיש לו פחות.
“לכן, אני קורא לממשלה לגבש תוכנית ייעודית לפריסת תשתיות תקשורת מתקדמות בפריפריה – ובחברה הערבית במיוחד – להסיר חסמים מול הרשויות המקומיות, וגם לעזור לכולם: למוסדות החינוך, למרפאות, לאזורי תעשייה ובכל מקום.
“ביישובים ערביים רבים, בשכונות קצה, בכפרים בלתי מוכרים בנגב, בכבישים בין יישובים, באזורי תעשייה ובמוסדות ציבור, הקליטה חלשה ובכמה מקומות אין קליטה בכלל, התשתיות מיושנות והאזרחים משלמים את המחיר.
“חברותיי וחבריי, ספר לימוד הוא לא מוצר מותרות. ספר לימוד הוא לא פריבילגיה. ספר לימוד הוא חלק מתשתית החינוך הבסיסית של כל תלמיד במדינה. אם אנחנו מחייבים תלמידים ללמוד לפי תוכנית לימודים מסוימת ואם אנחנו דורשים מהם להגיע מוכנים לשיעור, המדינה חייבת לוודא שהעלות של הכלים והספרים מתאימה לכולם. המע"מ על ספרי הלימוד הוא מס במהותו, והוא פוגע יותר במי שיש לו פחות. עבור משפחה מבוססת התוספת אולי מורגשת, אבל אפשרית.
“הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק מס ערך מוסף כך שמכירת ספרי לימוד כהגדרתם בחוק השאלת ספרי לימוד תהיה בשיעור מע"מ אפס, כלומר המדינה תפסיק לגבות מס על מוצר שהוא חלק בלתי נפרד מהזכות לחינוך.
“תקשורת יציבה היא תשתית בסיסית כמו כביש, חשמל ומים. כאשר אין קליטה סלולרית, כאשר אין אינטרנט יציב, כאשר יישוב שלם או שכונה שלמה מנותקים, זו לא רק אי-נוחות. זה פער שמסכן חיים ומעמיק את ההדרה של הפריפריה, ובמיוחד של החברה הערבית.
“אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני עומד כאן היום כדי לבקש את תמיכתכם בהצעת חוק פשוטה, צודקת ציבורית וחברתית – קביעת מע"מ בשיעור אפס על ספרי לימוד וחומרי לימוד לתלמידי מערכת החינוך.
“המחלקה לחקירת שוטרים. במקום לחזק את עצמאות מח"ש, הממשלה מביאה חוק שעלול לפתוח פתח להתערבות פוליטית בגוף שאמור לחקור שוטרים. החוק קובע מנגנון חדש למינוי מנהל המחלקה, עם השפעה ממשלתית משמעותית, ומעביר סמכויות שהיו בידי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה לידי מנהל המחלקה. זה שינוי דרמטי, לא פרט שולי.
“זה לא מתקבל על הדעת – אנחנו בשנת 2026 – שיהיו אזרחים שלא יכולים לבצע שיחת חירום בצורה בטוחה.
“לפי דברי ההסבר להצעת החוק, עלות רכישת ספרי הלימוד וחומרי הלימוד במדינה מגיעה עבור כל תלמיד למאות ואף לאלפי שקלים בשנה, ומשפחות רבות מתקשות לעמוד בעלות הזו. עוד מצוין כי 20% מהמשפחות חיות מתחת לקו העוני. זו בדיוק הבעיה – העוני בבית הופך לפער בכיתה; הקושי הכלכלי של ההורים הופך לחסם לימודי של הילד. במקום שמערכת החינוך תהיה הכלי המרכזי לשבירת מעגל העוני, היא עלולה להפוך, בגלל עלויות נלוות, למערכת שמעמיקה את הפערים. ילד לא צריך להרגיש בושה כי אין לו ספר. ילדה לא צריכה להתחיל את שנת הלימודים בפער כי ההורים שלה נאלצו לבחור בין קניית ספרים לבין תשלום חשמל, מזון, שכירות או תרופות. משפחה לא צריכה לקחת הלוואה בשביל לפתוח שנת לימודים בבית ספר.
“אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני עומד כאן היום כדי לבקש את תמיכתכם בהצעת חוק פשוטה, צודקת ציבורית וחברתית – קביעת מע"מ בשיעור אפס על ספרי לימוד וחומרי לימוד לתלמידי מערכת החינוך. זו איננה הצעת חוק מגזרית; זו איננה הצעת חוק פוליטית. זו הצעת חוק שנוגעת לכל בית במדינה שיש בו תלמיד או תלמידה, לכל הורה שנכנס לחנות ספרים בתחילת שנת הלימודים ומגלה שוב שהחינוך הציבורי, שאמור להיות זכות בסיסית, עולה לו אלפי שקלים בשנה.
“אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים הרבה על שוויון הזדמנויות. אנחנו מדברים הרבה על צמצום פערים. אנחנו מדברים הרבה על כך שכל ילד במדינה צריך לקבל הזדמנות אמיתית להצליח. אבל אי-אפשר לדבר על שוויון הזדמנויות כאשר תלמיד אחד מגיע לכיתה עם כל הספרים, המחברות והחומרים הנדרשים, ותלמיד אחר מגיע ללא הציוד, לא כי הוא לא רוצה ללמוד, לא, אלא כי להורים שלו פשוט אין יכולת לשלם.
“תקשורת מצילת חיים צריכה להיות חובה לאומית. לכן, אני קורא לממשלה לגבש תוכנית ייעודית לפריסת תשתיות תקשורת מתקדמות בפריפריה – ובחברה הערבית במיוחד – להסיר חסמים מול הרשויות המקומיות, וגם לעזור לכולם: למוסדות החינוך, למרפאות, לאזורי תעשייה ובכל מקום. (אומר בשפה הערבית.) כמה משפטים בשפה הערבית.
“אני מבקש לומר כאן בצורה ברורה, בחברה הערבית הפער הזה עמוק עוד יותר ויותר. ביישובים ערביים רבים, בשכונות קצה, בכפרים בלתי מוכרים בנגב, בכבישים בין יישובים, באזורי תעשייה ובמוסדות ציבור, הקליטה חלשה ובכמה מקומות אין קליטה בכלל, התשתיות מיושנות והאזרחים משלמים את המחיר.
“זה לא מתקבל על הדעת – אנחנו בשנת 2026 – שיהיו אזרחים שלא יכולים לבצע שיחת חירום בצורה בטוחה. זה לא מתקבל על הדעת, שתלמידים בפריפריה, ברהט, בשקייב א-סלאם, בסח'נין, (אומר בערבית) בכפרים הלא-מוכרים, שהם לא יכולים להתחיל ללמוד. נקודת הזינוק שלהם מתחילה מאחור, רק כי המדינה לא דאגה לתשתית אינטרנטית ראויה. המדינה יודעת לחייב אזרחים לשלם מיסים, מע"מ, מים, חשבונות, הכול, אבל כשהאזרח מבקש תשתית בסיסית, תשתית אינטרנט, פתאום אומרים לו, אין כדאיות, יש בירוקרטיה, יש חסמים תכנוניים, יש בעיות מקרקעין. התירוצים האלה לא יכולים להחליף מדיניות.
“מי חוקר את מי שמחזיק בכוח, בסמכות מעצר, באקדח וביכולת לפגוע באזרח? במקום לחזק את עצמאות מח"ש – יו"ר ועדת החוקה.
“חברי הכנסת, הצעת החוק הזו איננה תיקון טכני לפקודת המשטרה, זו הצעה מסוכנת שנוגעת בלב הדמוקרטיה.
“תודה לך, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, הצעת החוק הזו איננה תיקון טכני לפקודת המשטרה, זו הצעה מסוכנת שנוגעת בלב הדמוקרטיה. מי חוקר את מי שמחזיק בכוח, בסמכות מעצר, באקדח וביכולת לפגוע באזרח? במקום לחזק את עצמאות מח"ש – יו"ר ועדת החוקה.
“אני שואל: איך אזרח שנפגע מאלימות שוטר יאמין שהמערכת תחקור ברצינות, אם מי שמנהל את החקירה עלול להיות תלוי במנגנון פוליטי? איך צעיר ערבי, איך אזרח בדואי בנגב, איך מפגין, נהג במחסום או אדם שהוכה במעצר, יאמינו שיש להם כתובת אמיתית? אנחנו מכירים את המציאות. בחברה הערבית יש חוסר אמון עמוק במערכת אכיפת החוק. יש לי תחושה קשה שהמדינה יודעת להיות חזקה מול האזרח החלש אבל חלשה מאוד מול שוטר שפגע באזרח.
“בחברה הערבית יש חוסר אמון עמוק במערכת אכיפת החוק. יש לי תחושה קשה שהמדינה יודעת להיות חזקה מול האזרח החלש אבל חלשה מאוד מול שוטר שפגע באזרח.
“זו בדיוק הבעיה – העוני בבית הופך לפער בכיתה; הקושי הכלכלי של ההורים הופך לחסם לימודי של הילד. במקום שמערכת החינוך תהיה הכלי המרכזי לשבירת מעגל העוני, היא עלולה להפוך, בגלל עלויות נלוות, למערכת שמעמיקה את הפערים.
“תמיד אנחנו אומרים ומתגאים שיש לנו את המשטרה הכי חזקה בעולם, יש לנו את האמצעים הטכנולוגיים, הכלים. אבל בסופו של דבר, אחוז הפענוח של מקרי הרצח בחברה הערבית הוא אפס.
“ודבר אחר, המשותף בין צה"ל לבין המשטרה בקשר לאלימות והפשיעה בחברה הערבית הוא שהם מעלימים עין. הנשק נגנב מבסיסי צה"ל, ואחר כך מה עושים בנשק הזה אצלנו, לא רק בנגב.
“לכן אני אומר מעכשיו, אנחנו חייבים לחשוב אחרת, לפתוח משא ומתן עם כל האנשים האלו בתוך הקו הכחול, מחוץ לקו הכחול, וזה צריך שיהיה ידוע לכולם – הבדואי לא יוותר על האדמות ההיסטוריות שלו.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מדברים על גל של הריסות בנגב בימים האחרונים. הגל הזה ממשיך כל יום, ולפני כמה ימים הרסו בתל עראד 40 בתים. אני אומר לכם ואומר לכולם, איפה הייתה המדינה 70 שנה ולא טיפלה בנושא הזה?
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מדברים על גל של הריסות בנגב בימים האחרונים. הגל הזה ממשיך כל יום, ולפני כמה ימים הרסו בתל עראד 40 בתים. אני אומר לכם ואומר לכולם, איפה הייתה המדינה 70 שנה ולא טיפלה בנושא הזה? הבדואי, לא קל שיוותר על האדמות של אבותיו – על האדמות ההיסטוריות שלהם לא קל שיוותרו, אין מצב. לכן אני אומר מעכשיו, אנחנו חייבים לחשוב אחרת, לפתוח משא ומתן עם כל האנשים האלו בתוך הקו הכחול, מחוץ לקו הכחול, וזה צריך שיהיה ידוע לכולם – הבדואי לא יוותר על האדמות ההיסטוריות שלו.
“אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני עומד כאן היום להביע אי-אמון מוחלט בממשלה שהופכת אזרחים לאויבים. תוכנית יישור קו של השר שיקלי, אבו תעריפה, היא לא פיתוח, היא אולטימטום דורסני שמכוון אקדח לתושבים הבדואים בנגב.
“זו אינה שמירה על איכות אקדמית, זו מדיניות מכוונת של דחיקת החברה הערבית לשוליים ומניעת נגישות להשכלה.
“החוק המחפיר שהיה לפני כמה חודשים, המונע מבוגרי האוניברסיטאות בגדה המערבית לעסוק בהוראה, לצד הצעד המביש של הקפאת ההכרה בתארים מגיאורגיה ומכל מדינות מזרח אירופה לשנתיים – הם גזר דין מוות אקדמי וכלכלי.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עומד כאן היום מול ספסל הממשלה האטומה הזו כשבליבי כאב עצום ועל שפתיי זעקתם של מיליוני אזרחים ערבים. החברה הערבית מדממת למוות, והנתונים המזעזעים האלה הם תעודת עניות וכתם שחור על מצפונה של הממשלה.
“החברה הבדואית אינה מבקשת יחס מיוחד אלא שוויון ותכנון הוגן.
“אדוני היושב בראש, חברות וחברי הכנסת, אני עומד כאן היום כדי להשמיע קול זעקה נגד החלטת ממשלה שיצאה אתמול, החלטת ממשלה דורסנית, אללה אכבר, שהיא מוסבת כמניעת רעש, אך מטרתה האמיתית היא השתקת קולו של האסלאם ופגיעה ישירה בחופש הפולחן של מיליוני אזרחים מוסלמים. אללה אכבר עליכם.
“המדינה מדברת על שילוב, אך בפועל היא מפעילה דחפורים וקנסות במקום לקדם תכנון ודיור.
“אני קורא לממשלה: עצרו את ההריסות, הקפיאו את הצווים וקדמו פתרונות הסדרה. עתיד הנגב לא ייבנה בדחפורים, אלא בצדק ובכבוד הדדי.
“במדינות העולם השלישי אין פשע ופשיעה כמו מה שקורה היום בישראל. אם אנחנו אזרחים, הזכות שלנו שגם אנחנו גם נקבל הגנה.
“אדוני היושב-ראש, אני מעלה כאן סוגיה אנושית ומוסרית דחופה: גל הריסות הבתים בנגב. בימים האחרונים קיבלו עשרות משפחות בדואיות צווי הריסה. מעל 50 בתים נמצאים תחת איום וחלקם כבר נהרסו. תל עראד, קסר א-סר, בא-סר וגם באבו תלול. מאחורי המשפחות הללו – א-נבארי, אלהואשלה, אבו מערוף, אבו סבילה – עומדים ילדים, הורים וקשישים.
“בגלל אוזלת היד הזו, בגלל הדם שנשפך ברחובותינו באין מפריע, אני מברך היום בלב שלם על פיזור הכנסת הזו ועל סיום דרכה של הממשלה הרעה הזו. הגיע הזמן ללכת הביתה ולפנות את המקום למי שחיי אדם באמת יקרים לליבו.
“הפקרתם אותנו. נכשלתם כישלון חרוץ בהגנה על הזכות הבסיסית ביותר של האזרח, הזכות לחיים ולביטחון.
“קריאת המואזין איננה רעש בלתי סביר, היא חלק בלתי נפרד מהתרבות, מהמרחב ומהדת שלנו זה אלפי שנים. (אומר דברים בערבית דברים, להלן תרגומם):
“הניסיון להכפיף את התפילה למנגנוני רישוי דרקוניים, להעניק לשוטרים סמכות להחרים ציוד דתי ולהטיל קנסות מטורפים של עשרות אלפי שקלים הוא הכרזת מלחמה על הזהות והדת שלנו.
“המדינה מדברת על שילוב, אך בפועל היא מפעילה דחפורים וקנסות במקום לקדם תכנון ודיור. המצוקה קשה במיוחד עבור הדור הצעיר. - - - אל נבארי, צעיר מצטיין שחקר באקדמיה לתואר בעבודת הגמר שלו לתואר הראשון, חקר את השפעת ההריסות. נאלץ לפני כמה ימים להרוס את ביתו בימו ידיו. סיפורו הוא סיפור של כל אחד שהורסים לו בית, של אלפי צעירים בדואים אצלנו בנגב. 6,000 בתים שנהרסו בשנה האחרונה.
“היינו נאלצים להילחם על קורת הגג של כל בית ובית לצעירים אצלנו בחברה. החברה הבדואית אינה מבקשת יחס מיוחד אלא שוויון ותכנון הוגן. אני קורא לממשלה: עצרו את ההריסות, הקפיאו את הצווים וקדמו פתרונות הסדרה. עתיד הנגב לא ייבנה בדחפורים, אלא בצדק ובכבוד הדדי.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עולה היום לדבר על אחת התופעות המסוכנות ביותר שפוגעות בביטחון האישי, בכלכלה, בתחושת המשילות במדינה – תופעת הפרוטקשן והפקרת בעלי העסקים והרשויות המקומיות מול ארגוני הפשיעה, ובמיוחד התופעה הזו רק בחברה הערבית.
“כשבעל העסק מפחד יותר מארגון פשיעה מאשר הוא סומך על המדינה, זאת קריסה של משילות.
“יש עסקים שמשלמים דמי חסות רק כדי להמשיך לעבוד. יש רשויות מקומיות שחוששות להוציא מכרזים, מפחדים, ויש אזרחים שמרגישים שהמדינה פשוט לא נמצאת שם בשבילם. כשבעל העסק מפחד יותר מארגון פשיעה מאשר הוא סומך על המדינה, זאת קריסה של משילות. ובסופו של דבר אני גם, אנחנו דורשים להקים באופן מיידי מנגנון ביטוח ממשלתי לעסקים המאוימים באמצעות קרן ייעודית שתעניק רשת ביטחון לעסקים שנפגעים, ובסופו של דבר גם זה מאבק, כל מה שקורה מתופעת הפרוטקשן, זה מאבק על הכלכלה, על הביטחון האישי ועל עצם ריבונות של המדינה. תודה רבה לכם, וגם כמה מילים בשפה הערבית:
“ובסופו של דבר אני גם, אנחנו דורשים להקים באופן מיידי מנגנון ביטוח ממשלתי לעסקים המאוימים באמצעות קרן ייעודית שתעניק רשת ביטחון לעסקים שנפגעים, ובסופו של דבר גם זה מאבק, כל מה שקורה מתופעת הפרוטקשן, זה מאבק על הכלכלה, על הביטחון האישי ועל עצם ריבונות של המדינה.