“המחצית השנייה של אותם חיילים בודדים בצה"ל הם חיילים בודדים ילידי הארץ – אותם צעירים שהם חסרי עורף משפחתי, הם לעיתים כאלה שיצאו בשאלה, ניתקו את היחסים עם משפחותיהם מסיבות כאלה ואחרות, חיילים שמגיעים מרקעים סוציו-אקונומיים יותר מורכבים, ולמרות נתוני הרקע המורכבים והמאתגרים שלהם הם בחרו להיות חלק ובחרו לשאת באחריות. 30% מכלל החיילים הבודדים, מתוך אותם 7,000, הם אפילו משרתים כלוחמים בצה"ל, ואנחנו יודעים היום מה קורה בצבא שלנו, שצריך יותר ויותר לוחמים. אז אני אומרת, אחד שכזה, הגיע ללא תמיכה, ללא עורף משפחתי, חלק מההורים שלו מעבר לים, ולמרות זאת אותו אחד או אחת מחליט להיות לוחם או לוחמת, ופגשתי כאלה לוחמות באותו יריד בירושלים שקלט עולים חדשים. אז אני רוצה במיוחד להצדיע לכל החיילים הבודדים, ובמיוחד לאלה שהולכים להיות לוחמים, על אף ולמרות הכול. ואני רוצה לומר שהנתונים האלה הם נתונים מעוררי השראה; אולי בעיקר הם מעוררי השראה כשאנחנו רואים שיש כאלה שעושים הכול כדי לא להתגייס.
“תא"ל ודמני, אני חושבת שבעידן שבו כל חייל שמתגייס לצה״ל הוא יקר מפז, בטח אלה שתורמים כל כך הרבה, ובטח חיילות שגם שומעות שזה לא לגיטימי שהן יתרמו בצבא – צריך להתייחס לכולם בשום שכל וברגישות, וגם על זה צריך לדבר.