“בנימה אישית אני יכולה לומר כי במסגרת השירות הצבאי שלי כיוהל"מ זכיתי לטפל בחיילים שנפגעו עוד בילדותם. טיפול רגשי הוא נדבך מרכזי בתהליך השיקום אשר עשוי להביא במעלה הדרך להגשת תלונה. זכות הבחירה חייבת להיוותר בידי הנפגעת או הנפגע באשר לעצם הגשת התלונה ולעיתוי הגשת התלונה. הנתונים שאנחנו נחשפים אליהם היום רק מחזקים את הצורך הבוער בתיקון הזה. לפי הדוח השנתי של 2025 של איגוד מרכזי הסיוע, שמנתח נתונים של 2024, ניתן לראות שבמרכזי הסיוע הוגשו יותר מ-51,000 פניות. 68% מהפניות עסקו בפגיעות שהתרחשו עד גיל 21, וב-71% מהמקרים – שימו לב איזה גודל – פגיעה מינית בילדות שבה הפוגע היה בן משפחה קרוב.
“התיקון המוצע כאן מבטא תהליך של התפכחות שאנחנו עוברים כחברה באופן שבו אנחנו מבינים טראומה מינית. הוא מבטא הכרה בכך שנדרש זמן הבשלה של נפגעים, וכן, זמן ההבשלה הזה אינו תמיד תואם את לוח הזמנים של מערכת המשפט.