“יש לי הרבה כבוד להרבה אנשים שנמצאים כאן, אבל לא תשכנעו אותי שהערכים האלה שאתם מקדשים אותם, שבסוף בפרקטיקה גורמים לכך שאחרים נקרעים פי שלושה מכם ולא יכולים להמשיך בשגרת חייהם, שמשפחות מתפרקות, שמגיעות לכאן אימהות עם תינוקות שלא מכירים את האבות שלהם כי הן משפחות משרתי מילואים, שאנשים מפוטרים מהעבודה, שילדים לא יכולים ללכת לאוניברסיטה ולהיבחן, שהכול נעצר.
“רוצות שמישהו יעזור להן, מבקשות חזרה, עם תינוקות, עם ילדים קטנים, משפחות שמגיע להם שיהיה להם חיים, הם לא יכולים להיות עם 240 ימים בשנה, עם שני שליש שנה במילואים. מבקשות באופן ברור ולא מתפשר את החיים שלהם בחזרה, אף אחד לא סופר אותם כאן.
“אגב, חל שינוי משמעותי גם על ציבור אחר, אנשי המילואים שבעבר עשו בשלוש שנים 25 יום, עכשיו עושים בשנה 240 יום, גם עליהם חל שינוי מהותי.
“יוסי, אלה שעושים 240 ימי מילואים בשנה מספטמבר עד ספטמבר, הם מעניינים אותי. הם הבעיה שלנו, לא המעצרים. הם מעניינים אותי, אלה שנפסקו להם החיים.
“אנשי מילואים נושאים בנטל עצום כתוצאה מזה שחסרים הרבה מאוד חיילים. יושבות פה משפחות של אנשי מילואים כי הן חוות את הזעקה הזאת שאנחנו שותפים לה. אלו המשפחות שצריכות לקבל הטבות.