“יש לי הרבה כבוד להרבה אנשים שנמצאים כאן, אבל לא תשכנעו אותי שהערכים האלה שאתם מקדשים אותם, שבסוף בפרקטיקה גורמים לכך שאחרים נקרעים פי שלושה מכם ולא יכולים להמשיך בשגרת חייהם, שמשפחות מתפרקות, שמגיעות לכאן אימהות עם תינוקות שלא מכירים את האבות שלהם כי הן משפחות משרתי מילואים, שאנשים מפוטרים מהעבודה, שילדים לא יכולים ללכת לאוניברסיטה ולהיבחן, שהכול נעצר.
“ואני אומר לו "אבל יותר מעניין אותי איך אתה לא שונא אותם. כשאתה רואה אותם בגליל, כשכולם במילואים כבר מאה-מאתיים ימים והם בכנרת".
“שולחן השבת שלי עם אחותי, שהיא סגן אלוף בצבא, בעלה שהוא סגן אלוף במילואים, שעשה 700 ימי מילואים לוחם קרבי, עם ארבעה ילדים בבית ועסק, וצריך להסביר לו, למה הוא צריך לעשות 700 ימי מילואים, שהעסק שלו על סף פשיטת רגל עוד שנייה, עם ארבעה ילדים בבית, ואחרים, אנחנו נפטור אותם רק כי יש להם כוח פוליטי בכנסת.
“כשמילואימניקים עושים בשנה אחת 150 או 200 ימים, הצבא מתפרק. הצבא הרבה מעבר לאותו סף מינימלי שעליו דיבר הרמטכ״ל.
“אין מישהו מאיתנו שלא מכיר מילואימניק שלא עשה מאות ימי מילואים, שהבית שלו נפגע, שהעסקים שלו נפגעו, שמקום העבודה שלו נפגע.
“למה זה צריך להקיז את דמו ולעשות מילואים על גבי מילואים, וילדינו יעשו מילואים, והשניים יחוקקו חוק שבא ואומר, לא רק שאנחנו לא עושים מילואים, לא רק שאנחנו לא מתגייסים, אתם גם לא תכפו עלינו את החוק.
“יש פה כאלה שלא יודעים איך נראים לוחמים, ואיך נראים מילואימניקים, ואיך נראות נשים של מילואימניקים, ואיך נראים ילדים של מילואימניקים.
“אתם כולכם, כל מי שיושב פה, גורם לזה שיש פחות חיילים, שטוחנים את המילואימניקים, שכולם עובדים פי מאה יותר קשה, ואחרי זה אתם תבואו לאותם מילואימניקים ותבקשו שיצביעו לכם.
“רוצות שמישהו יעזור להן, מבקשות חזרה, עם תינוקות, עם ילדים קטנים, משפחות שמגיע להם שיהיה להם חיים, הם לא יכולים להיות עם 240 ימים בשנה, עם שני שליש שנה במילואים. מבקשות באופן ברור ולא מתפשר את החיים שלהם בחזרה, אף אחד לא סופר אותם כאן.
“לא, לא, הוא לא יודע שכשפה הזמן רץ, מה קורה לזמן אצל הילדים ואצל הנשים של המשרתים. כמה זמן הוא עצר מלכת.
“הסיבה שאני שואל אותך זה כי אלפי לוחמי מילואים יודעים איפה הם יהיו - לא בבית, אלא על גבול הצפון בצו שמונה. חלקם בפעם השלישית, שנה שלישית שבהם הם לא יישבו סביב שולחן החג בראש השנה, ביום כיפור, בסוכות, כי הם משרתים את המדינה, ובמקום להביא חוק יסוד שמכיר את השירות שלהם, שמקל עליהם את השירות, שמביא להם את החילופים שהם כל כך צריכים, אתה כאן מביא חוק השתמטות.
“יוסי, אלה שעושים 240 ימי מילואים בשנה מספטמבר עד ספטמבר, הם מעניינים אותי. הם הבעיה שלנו, לא המעצרים. הם מעניינים אותי, אלה שנפסקו להם החיים.
“אגב, חל שינוי משמעותי גם על ציבור אחר, אנשי המילואים שבעבר עשו בשלוש שנים 25 יום, עכשיו עושים בשנה 240 יום, גם עליהם חל שינוי מהותי.
“אני אומר לך שיש הרבה מאוד אנשים שנושאים בנטל הזה מאות ימים, הרבה סבבי מילואים וחושבים שהעיקרון של אלה שלומדים ישבו וילמדו ואלה שלא לומדים ילכו להתגייס, הוא עיקרון מאוזן ונכון.
“החבר'ה שלך עושים הרבה מילואים. הלכתם למילואים, התפרקו העסקים שלכם, המשפחות שלכם מתפרקות ועכשיו תשלמו עוד 70 מיליון שקלים בחודש, על מנת לשמור את הממשלה הזאת עוד שבועיים?
“משום שבכנס הראשון והשני, טרם המלחמה, עסקנו, היינו ביחד בשדולת המילואים, וגם בכנסות הקודמות, היה ברור שמדובר בפרומילים, 1%-2%, תלוי מה סופרים, של משרתים בקודש. והיה צורך לנער את עצמנו אז, לפני שנפרצו הסכרים וחווינו את האסון, כדי להבהיר שמדובר פה במתי מעט שנושאים על גבם את כולנו.
“אנשי מילואים נושאים בנטל עצום כתוצאה מזה שחסרים הרבה מאוד חיילים. יושבות פה משפחות של אנשי מילואים כי הן חוות את הזעקה הזאת שאנחנו שותפים לה. אלו המשפחות שצריכות לקבל הטבות.
“תגיד לי, האם אתם יודעים מה זה 450 ימי מילואים? אתם יודעים? יש לי דוגמה בבית.
“יש עתיד ויש תקווה למדינת ישראל, ואפשר לעשות את זה ביחד, כי אי-אפשר להמשיך כך יותר. בזמן שאנשים עובדים קשה רק כדי לסגור את החודש, הממשלה הזאת מתעסקת רק בעצמה. בזמן שצעירים לא מצליחים לקנות דירה, בזמן שמילואימניקים קורסים כלכלית, בזמן שמשפחות שלמות חיות ממינוס למינוס, לאף אחד פה לא אכפת.
“אני אומר את זה כי אנחנו צריכים להבין מה המשמעות של הדבר הזה, מה המשמעות של הלוואת הגישור הזו שלקחנו מכמה מאות אלפי אנשים.
“מילואימניקים קורסים, משפחות לא יודעות מה קורה איתן, חיילים שלנו ממשיכים ליפול יום אחר יום, ושרת התחבורה והבטיחות בדרכים שוב בחו"ל. כמה זה עולה לציבור הישראלי, ינון? חבר ועדת הכספים ינון אזולאי, כמה זה עולה למשלם המיסים הישראלי?