שמחה רוטמן
Simcha Rothman
“אני שואל, לא מציע, האם לא מתאים שבאופן עקרוני זה מתנהל על ידי הייעוץ המשפטי של המשרד לפי חלופה א' שבחוק, אבל אם התובע הכללי אומר עזבו, אני מנהל – הוא מקבל את ה-אוברייטד, כאשר ההנחה שלי היא שהוא יעשה את זה רק כאשר מתנהל הליך פלילי במקביל.
“פה זה עניין שלכם. זה צריך להיות תובע. העובדה שנוח יותר לרכז את זה בבג"צים זה עניין אחר אבל זה צריך להיות בתובע ובשליטת התובע.
“וצריך לעשות את זה בוודאי במקרים שהם אגב הליך פלילי שזה יהיה בידיים של התובע הכללי. הוא ישקול גם את האינטרס הציבורי.
“אין פה החלטה שבידיים של התובע. התובע הוא לא הגורם המחליט אלא הוא גורם שאיתו מתייעצים.
“התובע הכללי יוכל להמשיך לעשות מה שהוא רוצה לעשות? יופי. היועץ המשפטי יוכל להמשיך לעשות מה שהוא יכול לעשות? החוק הזה לא בא לגרוע מסמכויותיהם.
“יש שם אלמנטים מנהליים, סיכוליים וכדומה שהתובע לא אמור לעסוק בהם, בטח לא אמור להוות חסם או מאשר בנושא הזה, לפחות לפי מה שהצהרנו.
“כאמור, עם הקיפול הכללי שניהלנו עליו דיון שכשיש סוגיה, גם בין אם זו עבירת חוץ ובין אם זו עבירת פנים, שמעוררת סוגיות ציבוריות וכדומה, אנחנו מצפים ממנו להתייעץ ולפעול מול הממשלה גם כאשר הוא תובע כללי, ולכן אם יהיה אירוע שהעמדה לדין הזאת תייצר איזה מגה משבר דיפלומטי, אני מצפה שהוא בכל מקרה יתייעץ לגבי זה, כמו שמחייב אותו החוק, וכמו שוועדת אגרנט כתבה, וגם כמו שוועדת שמגר כתבה.
“המטרה היא לא להעניק לתובע הכללי סמכויות שלא היו לו קודם. אני לא מבקש להוסיף לו סמכויות, אני מנסה להגדיר את הסמכויות שיש לו.
“כי לא ייתכן שלתובע הכללי תהיה יכולת להדיח מנכ"ל בכתב אישום. זה ודאי לא אמור להיות. כשהוא יגיש כתב אישום הוא התובע, הוא התליין, הוא העד, הוא הדיין, הוא בעל דין, הוא עתיד לידון.
“נראה לי שהעברה של מישהו ממעצר זה באמת עניין של התובע הכללי, למרות שכמובן יש פה גם שיקולים מדיניים, אבל גם אמרנו שגם לתובע הכללי, בנושא שמעורר שאלות מדיניות, הוא אמור להתייעץ עם הממשלה.
“האחת, גם אם אני שם משהו בידיים של התובע הכללי, גם התובע אמור לשקול את אינטרס הציבור, גם התובע הכללי אמור לשקול את אינטרס המדינה, וגם התובע הכללי אמור להיות בשיח לפי הכללים שקבענו אל מול הממשלה כולל אל מול הגורמים הביטחוניים בסוגיות שהן מעוררות שאלות ציבוריות וביטחוניות, גם אם זה בידיים של התובע הכללי.
“התחייבות להימנע מעבירה, שזה כמובן הליך חליפי פר-אקסלנס להליך הפלילי. זה ודאי תובע כללי.
“אני חושב שכדאי להוסיף לסעיף 30 את האמירה שהתובע הכללי יביא בחשבון את המדיניות שנקבעה על ידי השר או על ידי הממשלה בנושאי העונשין.
“ההצעה אומרת שהסמכות על פתיחה בחקירה או העמדה לדין בהליך פלילי נגד ראש ממשלה, שר או חבר כנסת תהיה נתונה לתובע הכללי והחלטתו בעניינים אלה טעונה אישור של ועדת בכירים כאמור בסעיף - - - הרכב ועדת הבכירים ומינויה.
“יכול להיות שיש דברים שהייתי רוצה שלא יהיו בידיים של התובע, אבל המטרה בחוק הזה - אתה קורא לזה, יואב, טכנאות משפטית - היא הפרדה. יש מקרה גבול, אני מסכים, ויש מקרה תיאום, אבל שם המחוקק בחר לתת את זה לתובע, כולל שזה יתנהל בבית המשפט הפלילי שדן בתיק.
“בעיניי, כמו שההוראה הזאת לא נדרשת לגבי בתי דין מנהליים, היא לא נדרשת גם לגבי התובע הכללי.
“אני אומר שבכל מה שלתובע הכללי יש סמכות לתת הוראות או הנחיות, ברור שהסמכות שלו הזאת לתת הוראות או הנחיות איננה כפופה – אף אחד לא כפוף, אבל הוא לא חייב לראות את חוות-דעתו של היועץ המשפטי כמחייבת או כמשקפת את הדין.
“אבל לכאורה לצורך העניין הוא לא יימדד בניהול ההליך, הוא לא מתערב בניהול ההליך, הוא לעררים, הוא לעיכוב הליכים, הוא עצמאי, והמשנה הראשון שלו מנהל את ההליכים.
“רק תחדדי לי בכל זאת, או שתעבירי אחר כך משהו מסודר יותר, מבחינתך נניח את אומרת איזה סמכויות יהיו בידיים של התובע הכללי שמעל פרקליט המדינה? עררים, עיכוב הליכים, דברים כאלו?
“זו סמכות, הוא מקבל פה סמכות שאין היום ליועץ המשפטי לממשלה, למיטב ידיעתי, נכון? היועץ המשפטי מוסמך להורות על פתיחה בחקירה?