שמחה רוטמן
Simcha Rothman
“זוהי הצעת חוק מטעם הממשלה, שמטרתה להאריך את החוק שתיקן והאריך את תקנות שעת חירום. התקנות הותקנו בנובמבר בשנה שעברה, עוד בתחילת המלחמה, ועניינן בהארכת מעצרם של העצורים הקשורים לאירועי 7 באוקטובר או ללחימה בעזה.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת בטחון) (תיקון מס' 9), התשפ"ו–2026.
“הוועדה אישרה את הצעת החוק בנוסח שהציעה הממשלה בשל הצורך הביטחוני והחקירתי הידוע, ולנוכח העובדה כי הליכי חקירה של אותם אירועים הם מורכבים באופן יוצא דופן.
“באתי להגיד שהמעצרים השיגו בדיוק את התכלית של מי שרוצה אותם, רק שהתכלית איננה גיוס חרדים. התכלית היא מניעת גיוס חרדים.
“מדובר בהצעת חוק חדשנית. מדובר בהצעת חוק, אני חייב לומר, ראשונה מסוגה.
“מדובר בהצעת חוק חדשנית. מדובר בהצעת חוק, אני חייב לומר, ראשונה מסוגה. אני חושב ששמענו במהלך הדיונים על החוק הזה, כולל עמדות מתנגדות, כולל, באופן חריג, גם עמדות מתנגדות מתוך הממשלה, שקיבלו את הרשות להציג את העמדה המתנגדת, המשטרה.
“החוק קובע כי בתקופת תוקפן של הכרזות של השרים, הן הגבלה מלאה והן הגבלה ביטחונית, אפשר לקיים דיונים בהליכים פליליים בהשתתפות עצורים ב-VC בתנאים שנקבעו בחוק.
“סוגיה אחת לא הייתה שנויה במחלוקת: שבסוגיית גיוס החרדים בית המשפט לא ייגע. זה היה מובן על ידי כולם, גם במתווה של הנשיא זה נכתב, בין היתר על בסיס דברי השופטים שאמרו שבנושא הזה הם לא הצליחו להביא שום תוצאה.
“אנחנו מנהלים דיונים בכנסת – אגב, החוק הזה הוא דוגמה – עם שמיעה של עמדות מגוונות, מחלוקות, קואליציה, אופוזיציה, הגעה להסכמות בסופו של דבר, כפי שקרה בחוק הזה.
“ולבית המשפט אומר: מי שנכשל כל כך הרבה פעמים, שלא ינסה שוב, ושימשכו את ידם שופטי בג"ץ, כי הדבר האחרון שהם מצליחים לעשות זה לגייס את הציבור החרדי.
“זה אפילו לא מעניין אותי בהקשר הזה, כי בסופו של דבר מה שקרה זה שישבו שופטי בית המשפט העליון, שכולם, אבל כולם, מחזיקים תעודת נכשל בכל הנוגע לגיוס חרדים.
“נוכח החשש שעלה לעניין השלכות ההסדר של חקירות המשטרה, מוצע לקבוע את ההסדר כהוראת שעה לתקופה של חמש שנים. כדי שניתן יהיה ללמוד על השפעותיו, מוצע לקבוע כי ייערך מחקר מלווה, וכי ייעשה דיווח לכנסת אחת לשנה.
“אני חייב לומר ולנצל את ההזדמנות: החוק הזה, שיעבור בדקות הקרובות, בעזרת השם, הוא חוק מס' 120 של ועדת החוקה בראשותי.
“בחקיקת החוק להארכת התקש"ח החליטה הוועדה לקבוע כי גם במקרה זה, נכון שהמחוקק יותיר לשופטים שיקול דעת במקרים חריגים לצוות על תקופה קצרה יותר. עוד נקבע כי נדרש אישור מאת היועצת המשפטית לממשלה למעצר של העצורים מעבר ל-90 ימים, וזאת במקום 30 ימים במעצרים רגילים.
“הממשלה ביקשה להאריך שוב את התקש"ח כאמור עד לסוף חודש ינואר 2027. הוועדה אישרה את הצעת החוק בנוסח שהציעה הממשלה בשל הצורך הביטחוני והחקירתי הידוע, ולנוכח העובדה כי הליכי חקירה של אותם אירועים הם מורכבים באופן יוצא דופן.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת בטחון) (תיקון מס' 9), התשפ"ו–2026. זוהי הצעת חוק מטעם הממשלה, שמטרתה להאריך את החוק שתיקן והאריך את תקנות שעת חירום.
“הצעת חוק זו מהווה תיקון משמעותי בזכויות חשודים במהלך החקירה, והיא נועדה למנוע את התופעה הכואבת של הודאות שווא בקרב אוכלוסיות פגיעות.
“כמו כן, אזכיר כי לא מזמן, בחודש מאי, הכנסת חוקקה את החוק להעמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023, טבח שמיני עצרת, ובימים אלה מוקמת המפקדה ליישום הוראות החוק שיאפשרו הגשת כתבי אישום והעמדה לדין של אותם עצורים.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת בטחון) (תיקון מס' 9), התשפ"ו–2026. זוהי הצעת חוק מטעם הממשלה, שמטרתה להאריך את החוק שתיקן והאריך את תקנות שעת חירום. התקנות הותקנו בנובמבר בשנה שעברה, עוד בתחילת המלחמה, ועניינן בהארכת מעצרם של העצורים הקשורים לאירועי 7 באוקטובר או ללחימה בעזה.
“במטרה לאזן בין זכויות הנחקר ובין צורכי החקירה, אימצנו את מודל הסנגור הפסיבי. בהתאם למודל המוצע, עורך הדין לא יתערב במהלך החקירה. על עורך הדין נאסר להקליט או לתעד את החקירה.
“במטרה לתת מענה במקרה שיהיה צורך באישור הארכת הכרזה בתקופה שלאחר הבחירות לכנסת, שבה עוד לא מוקמת ועדת החוקה, מוצע לתקן את הסעיפים בחוק ה-VC שעניינם אישור או הארכה של הכרזה לפי החוק כך שבתקופה שלא הוקמה ועדת החוקה, תבוא במקומה ועדת החוץ והביטחון או ועדה אחרת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה.
“כמו כן, אזכיר כי לא מזמן, בחודש מאי, הכנסת חוקקה את החוק להעמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023, טבח שמיני עצרת, ובימים אלה מוקמת המפקדה ליישום הוראות החוק שיאפשרו הגשת כתבי אישום והעמדה לדין של אותם עצורים. ובעזרת השם, מחר תהיה ההעברה התקציבית הראשונה שתאפשר את ההקמה. הדברים מתקדמים בקצב יחסית מהיר, ברוך השם, בשיתוף פעולה מלא של כל הנוגעים בדבר.
“הצעת החוק מעגנת לראשונה בישראל את זכותו של חשוד שהוא קטין, אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית או אדם עם אוטיזם לנוכחות פיזית של סנגור בתוך חדר החקירות, זאת מאחר שלפי המחקרים – כפי שהצביעה הוועדה למניעת הרשעות שווא ותיקונן בראשות השופט בדימוס דנציגר – אלו אוכלוסיות שבהן גובר החשש להודאות שווא בחקירה.
“היום לבית המשפט, בדיון בסוגיית גיוס החרדים – החוק טוב, החוק לא טוב, אני לא נכנס לזה עכשיו. זה אפילו לא מעניין אותי בהקשר הזה, כי בסופו של דבר מה שקרה זה שישבו שופטי בית המשפט העליון, שכולם, אבל כולם, מחזיקים תעודת נכשל בכל הנוגע לגיוס חרדים.
“באתי להגיד שהמעצרים השיגו בדיוק את התכלית של מי שרוצה אותם, רק שהתכלית איננה גיוס חרדים. התכלית היא מניעת גיוס חרדים. הרדיפות, נכון לעכשיו, הן כחרב המונפת מעל ראשה של החטיבה – הוא מדבר על חטיבת חשמונאים – הגיוס מאז תחילת הרדיפות צנח בעשרות אחוזים.
“הדברים מתקדמים בקצב יחסית מהיר, ברוך השם, בשיתוף פעולה מלא של כל הנוגעים בדבר.
“במטרה לאזן בין זכויות הנחקר ובין צורכי החקירה, אימצנו את מודל הסנגור הפסיבי. בהתאם למודל המוצע, עורך הדין לא יתערב במהלך החקירה.
“אני לא חושב שזה טוב שאנחנו נחוקק את זה ככה, בטח לא טוב שנחוקק את זה בחופזה, אבל מצד שני, לא הגיוני - מה שקורה כרגע, בעיניי, אני חושב שאם חברי הכנסת נחשפים לכך, גם הם מבינים שמה שקורה כרגע, אז הלשכה הסכמנו, אבל זה לא הגיוני שכל דבר כזה מוגדר תעמולה.
“לא הגיוני שקריאה של שר האוצר בנוגע לזה נחשבת תעמולה, כי אם זה אז זה היה בלשכה זה לא היה בעיה.
“כמובן כאשר מדובר בסעיפים 16 עד 19, שלא פוצלו אבל מאחר שנוצר פה מעין חוק חדש, היה צריך לקבוע עבורו גם הוראה של מי ממונה עליו, גם הוראה של תחולה, ולכן בעיניי הם מתחייבים על עצם הפיצול אבל עלתה הטענה שמדובר פה במשהו חדש, שאף אחד לא הכיר.
“הטענה הזו נטענה גם לפני כן, בעצם יש פה במסווה איזושהי טענת נושא חדש על עצם הפיצול. נושא שדנו בו, הצבענו עליו בוועדה ומליאת הכנסת אישרה אותו ברוב גדול בעצמה, ולכן הטענה הזו יכולה לעלות לגבי כל הסעיפים.
“זה בכל זאת עניין שהוא בסמכותה של ועדת הכנסת, ולכן נתתי את השירות הזה לחברי הכנסת שהביעו את האי-נחת מהתוספות הללו להצעת החוק וביקשתי שוועדת הכנסת תדון בטענת הנושא החדש.
“החוק הזה, בניגוד להצהרות הנמהרות שיש פה, לא יבוטל על-ידי אף ממשלה. בעזרת ה' אנחנו נהיה בממשלה הבאה והציבור יצביע נכון ונעבוד קשה בשביל זה. החוק הזה הוא חוק חשוב וטוב.
“רוב העובדים שעובדים בבחירות, בוודאי עבור המפלגות, מדובר בעובדים חד-יומיים, שלא עובדים קבוע, או סטודנטים, או גמלאים. אם הם היו מגישים את זה, הם לא היו מגיעים לרף המס בכלל. לוקחים מהם 18% בלי שום הצדקה.
“בהליכי חקיקה, מן הראוי שאני אדע איך אתם מבינים אותו ואם צריך הבהרה, אני אבהיר.
“אפשר להשאיר את זה ככה, ואם נופל על יום כיפור, זה ילך יום אחד קדימה.
“אני לא חושב שיש מקום לעשות את זה כהוראת שעה. אפשר בהמשך לצמצם, לקבוע הליכים שפטורים.
“ברגע שמישהו תופס אותיות, הוא מונע אותן מכולם. למשל, במקום 'פה' הם יחליטו לכתוב 'יפה', עכשיו הם תופסים את י' ואת פ' ואת ה'. נכניס שש רשימות עם שלוש אותיות, אתה פותר בעיה לטווח הקצר, אבל מייצר בעיה לטווח הארוך בגלל אותיות שנתפסות.
“יש נהלים, אם הייעוץ המשפטי יגיד לי שאני חייב להעלות את הצעת החוק, אני בהחלט אעשה זאת. למיטב ידיעתי, זה לא הדין. לא כך הנוהג גם.
“אם אני מייצר סרטון ב-AI שיש בו חותמת מים של התוכנה שעשתה את זה, אני לא צריך להוסיף עוד משהו?
“אני אבקש בדיון הבא שנדון בשאלה האם ההסדר שעשינו בנוגע לשימוש בנכסי ציבור, מספק או לא מספק ומה צריך לעשות איתו.
“אם לא נגדיר את זה באופן ספציפי לדיפ-פייק, גם סרטון שמצלמים על מסך ירוק, יכול להיכנס כאן ויצטרכו לסמן כל סרטון שעושים שימוש במסך ירוק, כל שימוש בפוטושופ ידני.
“אני מודיע בצורה מאוד ברורה, אני מבקש מכם כאופוזיציה, תגישו לחוק הזה 30 אלף הסתייגויות, כדי שכל המפונים ידעו שאתם מונעים מהם להצביע.
“אני חושב ששימוש בביטוי נחזות עמוקה, או ביטוי אחר, נותן לנו קריאת כיוון פרשנית, גם אם לא מוחלטת.
“בנושא של נכסי ציבור, יש כאן פער שכולם צריכים להיות מוטרדים ממנו, כי יש פה אירוע שאף אחד לא יודע איך להתמודד איתו.
“דיברו פה על ניצולי שואה ואנשים מבוגרים, אין לי בעיה להכניס שכל אדם מעל גיל 80, יוכל להצביע בכל קלפי נגישה עם מעטפה כפולה. צריך לבדוק את הנתונים גם לגבי אנשים מתחת לגיל 80, מבחינת העלויות וההגדלה הצפויה של מספר המעטפות הכפולות, יש פה המון שיקולים שצריך לשקול.
“ברגע שמישהו מצלם את תעמולת הבחירות שלו עם מסך ירוק ומוסיף רקע, זה נכנס לסעיף, כי הוא שינה את הרקע באופן דיגיטלי. זה לא הגיוני.
“גם אם נשתמש במונח נחזות עמוקה, ההגדרה לא שונה באופן משמעותי, אין דרך להבחין באמת בין זה לזה.
“הם אומרים שאנשים תופסים את המונח הזה כשלילי, למרות שהטכנולוגיה עצמה היא ניטרלית ויש לה המון שימושים חיוביים.
“לשבת ולעשות את עבודת המטה ואם לא תתקבל החלטה אופרטיבית חדשה, תקנות האגרות יבוטלו ולא יהיו אגרות, עד שיותקנו תקנות חדשות.
“אם רוצים לדאוג לאפשרות של הצבעה לקשישים ולא עושים את זה כתרגיל פוליטי, כחלק מהאנשים שפה, מאפשרים לכל קשיש מעל גיל מסוים להצביע במעטפה כפולה בקלפי נגישה. זה ינגיש את זכות ההצבעה לכמות גדולה של אנשים שלא תלוי בשאלה אם הם נמצאים במרכז לקשישים כזה או אחר, או שהם נמצאים אצל הילד.
“אגרה בבית המשפט העליון או בבית משפט לעניינים מנהליים עומדת על כ-2,000 שקלים. הסכום הוא מאוד נמוך, הוא סמלי, בוודאי בתור התחלה.
“החשיבות מבחינתי בשימוש במונח, היא ההתכתבות עם החקיקה/הרגולציה האירופית שיש בה הגדרה למונח הזה. הם משתמשים בביטוי דיפ-פייק, לא בהכרח בקונוטציה שלילית.
“זה אחד הדברים שמשמחים אותי בכל האירוע. שזה לא יהפוך למצב שהכללים כן מחייבים. אני דואג מזה שיתחילו ויכוחים על השאלה מה בולט מספיק ומה לא בולט מספיק.
“אני מציע שבעניין הדיפ-פייק או הנחזות עמוקה, או כל שם אחר שיינתן לזה, נדון בפרק הרלוונטי. להעלות הצעת חוק לקריאה ראשונה כעת, מטעם הוועדה, בוודאי בהנחה שאין לה רוב של 61, זה יהיה בעיניי חסר תוחלת.
“אני לא רואה בעיה בהוראת קבע. יכול להיות שאת התקנות צריך לעשות כהוראת שעה.
“הייתה הוראה שעה בעקבות הקורונה, והפסיקו אותה עכשיו. אם זה היה כל כך דמוקרטי, לא היה צריך 61 בשביל זה.
“אנחנו מדברים על זה כאן כי יש משהו שמשנה את המשחק, שהופך את זה למשהו הרבה יותר דומה למקור, הרבה יותר נגיש, הרבה יותר זמין והזיוף הוא הרבה יותר עמוק, הוא לא שטחי.
“אני אמרתי – וחוזר על הצעתי, ואני מקווה שנכניס את זה לשנייה ושלישית – שאני מציע שכל אדם באשר הוא מעל גיל 80, ואולי מגיל יותר נמוך שנסגור בהתאם לנתונים בוועדת החוקה, יוכל להצביע בקלפי מיוחדת, כל אדם.
“ולכן זו עצתי, להוציא את הדברים השנויים במחלוקת מהחוק. לגבי ההצעות האחרות לפתרון, אני מקווה שבדיוני הוועדה, אם הם יתקיימו בלב פתוח ונפש חפצה נוכל למצוא פתרונות למצוקות של החברה בישראל, תודה רבה.