“כשאני מסתכלת מסביב היום וראה את הילדים והנכדים שלנו שגדלים כאן, אני יודעת שהם חיים את החלום שאותם אלפים חלמו ולא זכו לראות. החובה שלי היא החובה של כולנו, והיא לספר את הסיפור שלהם לא רק דרך הטקסים הרשמיים וועדות ומילים גבוהות של פוליטיקאים, אלא להישיר מבט ולדבר מהבטן; להגיד בקול רם: הדרך לירושלים רצופה בעצמות של האנשים היקרים והטהורים ביותר שידענו. לספר את הסיפור הזה בטקסים וועדות זה פשוט לא מספיק. הגיע הזמן שמערכת החינוך שלנו תתעורר. הסיפור של יוצאי אתיופיה – הגבורה והאובדן בסודאן – הוא פרק שחייב להיות חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים של כל ילד וילדה בישראל.