“מכיוון שמדינת ישראל זורקת מזון בסכום של 21 מיליארד שקלים – אנחנו מצמצמים את זריקת המזון.
“מדינה שבה שיעור תחולת העוני הוא השני בגובהו בקרב מדינות ה-OECD ו-21% מן הילדים בה הולכים לישון רעבים זו החובה שלנו לפעול, כדי להציל מזון.
“החסד הזה הוא באמת יוצא דופן, כי בעיניי לפחות הוא חסד משולש. מדוע? כי גם מצמצמים זריקה של מזון ראוי, גם מאכילים אנשים שזקוקים לכך, ועל ידי כך תורמים לצמצום האי-ביטחון התזונתי.
“במציאות שבה העולם מתמודד עם משבר אקלים, מלחמות, מגפות, שמערערים את כל מה שידענו על עתודות וביטחון מזון, הגיע הזמן לשינוי יסודי בסדרי עדיפויות בישראל ולהצבת הצלת עודפי המזון בראש סדר העדיפויות החברתי, הלאומי. גם נרוויח כספית, גם בריאותית, וגם נשמור על איכות הסביבה. לא ייתכן שמיזם כזה, פרויקט כזה, חובה כזאת, יזכה להתעלמות.
“כל שנה נזרק מזון בשווי של 21 מיליארד שקלים. מתוכו ניתן להציל 50%. זו לא בעיה ייחודית רק למדינת ישראל. הרבה ממדינות העולם סובלות מאותו ליקוי נורא ובלתי נתפס. אבל ישראל נוקטת במספר הכלים המועט ביותר למיגור התופעה ומוצבת במקום האחרון - כבוד גדול באמת.