“בזמן שאובדן המזון מהווה נטל כלכלי וסביבתי על מדינת ישראל, דווקא הצלת המזון יכולה להיות פתרון ישים ומיידי. הצלת המזון לא רק שתפחית את העוני, אלא גם תסייע לצמצם את עלויות הבריאות והסביבה.
“בכל אופן, על פי הדוח הלאומי לאובדן מזון והצלת מזון לשנת 2022, שפרסם ארגון לקט ישראל, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות וארגונים נוספים, היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2022 היה 2.6 מיליון טונות, בשווי של 23.1 מיליארד שקלים חדשים. כלומר, למעלה מ-23 מיליארד ש"ח שווי של מזון שנזרק בכל שנה.
“מכיוון שמדינת ישראל זורקת מזון בסכום של 21 מיליארד שקלים – אנחנו מצמצמים את זריקת המזון.
“אני כן רוצה להוסיף דווקא בשם המשרד שלי שמתעסק בנושא של הצלת מזון ומניעה במקור, ולומר שגם בשגרה קיימת באמת בעיה חמורה של בזבוז מזון. על פי הדוח בשנת 2021 של לקט ישראל והמשרד להגנת הסביבה הושלכו בישראל לפח 2.6 מיליון טונות של מזון ראוי למאכל. העלות הסביבתית של אובדן מזון נאמדת ב-3.9 מיליארד שקלים לשנה.
“הרצון שלנו הוא באמת להציל כמה שיותר מזון ובאמת גם לצמצם את הצריכה, מניעה במקור שמי שלא צריך שלא ירכוש.
“כיום, תתפלאו לשמוע, ישנו בישראל מזון אבוד בשווי של כ-20 מיליארד שקל בשנה, מזון שפשוט הולך לאיבוד, שבסוף יום מוצא את עצמו באשפה ויכול היה לספק ולהשביע מאות אלפים שסובלים מעוני בישראל.
“לפי ממצאי הדוח שפורסם ב-9 בינואר 2024 על ידי לקט ישראל ו-BDO בשיתוף משרד הבריאות ומשרד הגנת הסביבה, הדוח הלאומי לאובדן המזון והצלתו, כמעט 23 מיליארד שקלים בשנה מתבזבזים עקב אובדן מזון בישראל.
“אבל רחמנא ליצלן, יש דוח שאומר שמבזבזים, זורקים לפח, יותר מ-8 מיליון טונות אוכל. כמעט 23 מיליארד שקלים נזרקים לפח בשנה. עכשיו, זה לא רק נזרק לפח, אלא שזה עולה לנו כסף.
“השנה, הט"ו בשבט הזה, אני רוצה להבטיח לאזרחי ישראל – ואני רוצה להבטיח את זה גם בשם יתר המציעים – שאנחנו לא ניתן לדבר הזה לרדת מסדר-היום, ואנחנו נעביר את זה לוועדה.
“מלבד זה, בעיקר האיסור החמור "בל תשחית" אוסר עלינו להשחית דבר שאפילו אדם אחד אחר יכול ליהנות ממנו. על אחת כמה וכמה כמויות עצומות כאלה של מזון, שיכולות להגיע לפיהם של אלפי ילדים רעבים.
“הוכיחה לנו עמותת לקט ישראל מהכמות הגדולה שהיא כבר מצליחה להוציא מה אפשר לעשות עם זה. תארו לכם, עם הכמויות שלא מצילים מה עוד אפשר לעשות.
“אנחנו מאבדים בידיים שלנו ממון רב ומזון שיש מה לעשות איתו.
“לאור המצב, לאור הממצאים הללו, אנחנו צריכים לא לוותר, לבקש להקים איזשהו גוף לאומי אשר יפקח וידאג להצלת המזון בכלל, ולטובת אוכלוסיות מוחלשות בפרט.
“הדוח הלאומי לאובדן מזון ולהצלתו שופך אור על כך שיותר משליש מהיקף ייצור המזון בישראל הולך לאיבוד בשנה. נתון זה מציג בפנינו איזו השפעה אדירה יש לבזבוז המזון על צמצום הביטחון התזונתי בישראל.
“אנחנו יודעים שבכל שנה נזרקות מאות טונות מזון ראוי לאכילה. על פי הדוח של "לקט ישראל", מדובר על כ-130 אלף טון בשנה, שהשווי שלו כ-1.8 מיליארד שקל רק במוסדיים.
“מדינה שבה שיעור תחולת העוני הוא השני בגובהו בקרב מדינות ה-OECD ו-21% מן הילדים בה הולכים לישון רעבים זו החובה שלנו לפעול, כדי להציל מזון.
“אנחנו מבינים שזה מהווה בעיה גם חברתית, גם כלכלית וגם סביבתית, כי יותר משליש מהמזון שמיוצר בישראל נזרק לפח מבלי שהוא נוצל בכלל. יותר מ-2.6 מיליון טונות של מזון שהוא ראוי למאכל הושלך לפח ב-2021.
“אני חייבת לומר שהטיפול בבזבוז של המזון מחייב טיפול ממשלתי רוחבי, לא רק של המשרד שלנו, הגנת הסביבה. אנחנו, המשרד שלי, מקדמים הצעת מחליטים בנושא הזה להקמת צוות עבודה בין-משרדי שיאפשר להתמודד באופן כוללני עם הבעיה.
“החסד הזה הוא באמת יוצא דופן, כי בעיניי לפחות הוא חסד משולש. מדוע? כי גם מצמצמים זריקה של מזון ראוי, גם מאכילים אנשים שזקוקים לכך, ועל ידי כך תורמים לצמצום האי-ביטחון התזונתי.
“אנחנו נקדם גם את תעשיית ה-FoodTech, כולל שימוש בחלבונים אלטרנטיביים. זה תחום מתפתח בעולם שישראל – אני רציתי להגיד שתוביל גם בו – ייתכן שהיא כבר מובילה בו.
“כל שנה נזרק מזון בשווי של 21 מיליארד שקלים. מתוכו ניתן להציל 50%. זו לא בעיה ייחודית רק למדינת ישראל. הרבה ממדינות העולם סובלות מאותו ליקוי נורא ובלתי נתפס. אבל ישראל נוקטת במספר הכלים המועט ביותר למיגור התופעה ומוצבת במקום האחרון - כבוד גדול באמת.
“במציאות שבה העולם מתמודד עם משבר אקלים, מלחמות, מגפות, שמערערים את כל מה שידענו על עתודות וביטחון מזון, הגיע הזמן לשינוי יסודי בסדרי עדיפויות בישראל ולהצבת הצלת עודפי המזון בראש סדר העדיפויות החברתי, הלאומי. גם נרוויח כספית, גם בריאותית, וגם נשמור על איכות הסביבה. לא ייתכן שמיזם כזה, פרויקט כזה, חובה כזאת, יזכה להתעלמות.
“ואם היינו יכולים רק לא לזרוק את האוכל שנשאר במסעדות, במלונות, בבסיסי צבא ובעוד מקומות, היינו כמעט פותרים את בעיית הרעב.