“אני רוצה לנצל את הבמה ומבקשת מכם לעזור לי לזכור ולהזכיר להחזיר את כולם הביתה: החיים לשיקום וריפוי, והחללים לקבורה ראויה באדמת ישראל. אבוי לנו כחברה, כמדינה, כבני אדם, אם מישהו יישאר שם.

“אני יודעת וגם אתם יודעים שהאשם והנבל הוא החמאס, ואתם לא רוצים ללכת לעסקה. מה אתם כן רוצים? תסבירו לי מה אתם מציעים.

“יש לך חובה, חובה מוסרית, להחזיר את אחינו ואחיותינו שנמקים בשבי; לעצור את מעגל הסבל שלהם ושל המשפחות, להביא את החיים לשיקום, ואת הנרצחים – לקבורה.

“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום אנחנו מציינים 180 ימים שבהם החטופים נמקים במרתפי החמאס. ביום ראשון הקרוב אנחנו נציין חצי שנה – חצי שנה.

“אני קוראת לכם מכאן בשמי ובשמה: לחטופים אין זמן. כל יום הוא סכנת חיים מיידית. חובתה של המדינה להחזיר אותם בחיים, יהיה המחיר גבוה ככל שיהיה.