“אני רוצה לנצל את הבמה ומבקשת מכם לעזור לי לזכור ולהזכיר להחזיר את כולם הביתה: החיים לשיקום וריפוי, והחללים לקבורה ראויה באדמת ישראל. אבוי לנו כחברה, כמדינה, כבני אדם, אם מישהו יישאר שם.

“אני יודעת וגם אתם יודעים שהאשם והנבל הוא החמאס, ואתם לא רוצים ללכת לעסקה. מה אתם כן רוצים? תסבירו לי מה אתם מציעים.

“ממשלה שלא מצליחה להחזיר את החטופים. כן, ותגידו לי, סנוואר לא רוצה. ברור שהוא לא רוצה. השאלה היא מה אנחנו רוצים ואיפה היוזמה שלנו.

“יש לך חובה, חובה מוסרית, להחזיר את אחינו ואחיותינו שנמקים בשבי; לעצור את מעגל הסבל שלהם ושל המשפחות, להביא את החיים לשיקום, ואת הנרצחים – לקבורה.

“אני קוראת לכם מכאן בשמי ובשמה: לחטופים אין זמן. כל יום הוא סכנת חיים מיידית. חובתה של המדינה להחזיר אותם בחיים, יהיה המחיר גבוה ככל שיהיה.