“הוא אומר שיומיים-שלושה אחרי האסון הכבד ביותר, אחרי הטבח, כשיש 250 ילדים, נשים, גברים חטופים, נרצחים, אונס – מה לא היה שם – ראש הממשלה, מה שמפריע לו מהכול זאת המילה "אחריות". זה מה שמעסיק אותו בימים האלה. לא הנשים שנחטפו, הילדים שנרצחו, הבתים שנשרפו; המילה "אחריות".

“ממשלת השבעה באוקטובר כאן, והיא פועלת בכל העוצמה שיש לה. אין לי דרך להילחם בעבר. חובה להילחם עכשיו, בהווה, כדי למנוע את האסונות הבאים, כדי להחזיר את ישראל למסלול הנכון, כדי שהתהום שלתוכה הפילו אותנו תהפוך לדרך ללא מוצא.

“השנה קשה יותר מאי פעם לחגוג ולציין את החגים הלאומיים שלנו, כפי שהתקשינו לחגוג את חג החירות כאשר אחינו ואחיותינו עדיין בשבי, חירותם נלקחה מהם באכזריות; כפי שהתקשינו לחגוג את יום העצמאות בעיצומה של המלחמה הקשה, על רקע המחדל של ה-7 באוקטובר ומחדל החטופים המתמשך.

“הציבור לא צריך להיות עסוק בשאלה או דרוך לקראת התשובה מתי ראש הממשלה ושריו הבכירים יודיעו פומבית שהם לוקחים אחריות. שיגעתם אותנו, זה לא קביל, זה לא נורמטיבי.