“העיקר הוא זה – העיקר הוא שאנחנו יודעים כמה דם נשפך מהגנרטורים הקטנים האלו שנכנסו וחמאס השתמש בהם במנהרות. אנחנו יודעים כמה דם נשפך – דם שלנו, דם של חיילים – נשפך מהמצלמות.

“לא מתספקים אויב בשעת מלחמה, לא מתספקים אויב באזור שאתה מאפשר פינוי הומניטרי ממנו. אתה עושה מצור אפקטיבי, תא שטח אחרי תא שטח.

“קודם כול, שתחנות החלוקה של הסיוע ההומניטרי הן תחנות חלוקה לחמאס. כלומר משפחות חמאס יגיעו לתחנות החלוקה, יקבלו אוכל בערכות מסודרות ויחזרו לשכונה וייתנו את זה למחבלים הרוצחים, לבן דוד, לגיס, לחתן.

“אנחנו מחלקים סיוע ברצועת עזה, בניגוד לדין הבין-לאומי, מכיוון שהדין הבין-לאומי אומר שאם יש חשש שזה יגיע לאויב, אפשר לעשות מצור אפקטיבי. במקרה הזה אין חשש, יש ודאות – אנחנו יודעים שזה מגיע ישר לאויב, וחמאס מחלק את זה לאוכלוסייה, וככה הוא שולט באוכלוסייה, וככה הוא מגייס חיילים חדשים ולוחמים והאוכלוסייה ממשיכה לגבות אותו.

“אנחנו כל הזמן מצטדקים: הינה, אנחנו מעבירים סיוע הומניטרי לאוכלוסייה שרובה ככולה רחוקה מהמושג הומניזם או הומניטריות.