“ואין, אין יד שמושיטה להם מתוך ממשלת ישראל, מתוך קואליציית ישראל, שתגיד להם – אנחנו רואים אתכם, אנחנו איתכם, אנחנו לא נתעלם מהפציעה שלכם כי היא שקופה, אנחנו מבינים שאתם צריכים פסיכולוג, אנחנו מבינים שאתם צריכים התאמות, אנחנו מבינים שאתם צריכים שנראה אתכם עכשיו, גם כשאחרים לא רואים.

“תודה רבה. אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, לפני שהגעתי לפה היום חשבתי איך מנחמים אדם כמו גדי איזנקוט, שאיבד כל כך הרבה במלחמה הזאת ויושב באותו חלל עם אנשים שנלחמים לא להתגייס. כשפרסמו את דבר נפילתו של אחיינו הגיבור, לקח שתי דקות, שתי דקות לכותרת הבאה: קיצונים חרדים חוסמים את הכביש ואומרים: נמות ולא נתגייס, אומרים: אנחנו לא חלק ממדינת ישראל.

“שם, לצערי, משרדי הממשלה עדיין לא נכנסו לגמרי לאירוע. שם אנחנו עדיין פוגשים משפחות ששרדו את התופת והתפנו לכל מיני מקומות, אבל עדיין לא מצליחות לקבל את הטיפול הנכון שהן זקוקות לו באופן מיידי.

“מצאנו את עצמנו, שר הבריאות ואני, פותחים את הטלפון של בת זוגו ומגישים בקשה, לראשונה אחרי שהוא סיים 90 ימי מילואים ונפצע והוא בשיקום, מגישים בשבילו את הבקשה. הדבר היחיד שהיה חסר שם זה את אותם נציגים, שזאת העבודה שלהם.