מדובר לכאורה בתיקון טכני, אדוני היושב-ראש, אבל למעשה מדובר מבחינתי באבן דרך בדרך שבה הכנסת מתייחסת לאמנות בין-לאומיות. כאשר הכנסת מאשרת הצטרפות של מדינת ישראל לאמנות בין-לאומיות עליה לתת התייחסות פרטנית, לא לתת צ'ק פתוח – לאחר מכן לדיני אמנות בין-לאומיות ולאחר מכן גם לכל שינויים שייעשו בהן, להשפיע על הדין המקומי הישראלי בלי שזה עובר דרך המסננת שלנו בכנסת. כך עשיתי במקרה הזה, וכך אני מקווה שבמקרים עתידיים שבהם יביאו חוקים לאישור אמנות בין-לאומיות.