“הלכנו לילות כימים, בלי פחד, עם רעב, מוכי חום, עייפים, ילדים נעלמו, ילדות נאנסו, הותקפנו על ידי שודדים – זה לא סתם שודדים, זה ליסטים של מדבר – חצינו מדבריות, מתנו מרעב.

“תשימו לב, ביום-יום, כשאנחנו בתוך שגרה לחוצה של עם ישראל, ולפעמים כשאתם רואים סביבכם חיילים, חיילות, של יהודי אתיופיה, תזכרו שיש רבים מהם שמאחוריהם מסתתר סיפור גבורה שפשוט מלמד אותנו מהי אהבת ישראל, מהי אהבת ארץ ישראל, מהי ציונות ולמה התכנסנו פה.

“קהילה שקמה על רגליה כאיש אחד בלב אחד, וצעדה מסע בן אלפי קילומטרים להגשמת חלום בן אלפיים שנה.