פנינה תמנו-שטה
Pnina Tamano-Shata
“דבר נוסף, אתה קיימת במקביל משא ומתן עם הלומי הקרב, תמיד משאירים אותם מאחור ומביאים דברים שקשורים למשתמטים.
“יש שם התייחסות שחוק-היסוד נועד לתת מענה לבג"ץ התנועה לאיכות השלטון, שמדבר על זכויות וחובות ועל גיוס תלמידי ישיבות.
“אנשים שלומדים בישיבה שמגיעים אליהם משטרה צבאית, הם יכולים לעתור לבג"ץ ולטעון שהם מוגנים מכוח חוק-היסוד, כי הם לומדים. יש כאן התנגשות מול חוק שירות ביטחון שהוא חוק רגיל.
“אני ממליצה לגנוז את החוק הזה ולהכניס סעיף שאומר מפורשות שאין לזה השפעות על החובות והזכויות ובטח לא בשירות צבאי ונהיה במקום יותר טוב.
“אם זה כערך יסוד שאינו בא להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה, אנחנו היינו מצביעים בעד. אם הייתם לוקחים את סעיף ואומרים במקום לימוד תורה, 'תורת ישראל היא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל, אך אין בכך כדי להפוך את המדינה למדינת הלכה, או להפר את האיזון בין יהודית לדמוקרטית', אין בעיה.
“אני אמרתי למחוק את המילה לימוד ולהשאיר תורת ישראל ותכניסו שאין לזה השפעה על זכויות וחובות. אם תכניס את זה, אני בעד. אם לא, אני מתנגדת.
“לשיטתי וגם לפי הפרשנות שלי, סעיף 1 ישמש מטריה רחבה עבור אזרחים לטענה ולזכות עמידה בבית המשפט העליון בהגנה מפני שירות.
“להגיד שזה לא משפיע על חיילי צבא ההגנה לישראל, זה שקר. כשיבוא מישהו שמשתמט, הוא ילך מכוח החוק הזה לבג"ץ ויטען שיש לו הגנה. זה לא נכון.
“כי הצעת החוק הזאת – ותאמינו לי, אין ליברלית יותר ממני, אבל במצב שאנחנו נמצאים בכמות הפגיעות בילדים ובנשים בעולם המטורף שאנחנו נמצאים בו, אני חושבת שהיה נכון שוועדת השרים הצביעה בעד הצעת החוק.
“רק אתמול – רק אתמול – התפרסם דוח של מבקר המדינה, ואנחנו נמצאים במקום מאוד רע: יש פשיטת רגל של רשויות אכיפת החוק. המבקר מצביע על התרסקות של ממש; יש לנו ירידה תלולה במספר הקנסות שהוטלו בגין צריכת זנות; האכיפה בקושי קיימת, ואנחנו רואים שאולי בשלוש תחנות משטרה בכלל מתעסקים בזה; יש לנו 1,300 זירות זנות, ואנחנו רואים שבתוך אתרי האינטרנט נסגרו לא מספיק אתרים.
“ואותם ילדים, בזמן שאנחנו בעבודה, בזמן שאנחנו ישנים, לא רק מתפשטים – מבצעים אקטים, מקבלים על זה כסף. הדבר הזה חייב להיפסק. זו השחתה של הגוף, השחתה של הנפש של הילדים שלנו.
“מרכז רקמן, עם המומחיות שלו, עם המחקר שלו, עם העשייה שלו – כי צריך להזכיר שמרכז רקמן של אוניברסיטת בר-אילן עוסק גם בקבלת פניות ציבור של נשים, והוא הופך להיות הכתובת שלהן בצוק העיתים, אולי הכתובת שהן מרגישות שהיא הכתובת האחרונה, למרות שאנחנו צריכים להיות הכתובת הראשונה, כמדינה.
“אנחנו באים ומתקנים ואומרים: יש הגדרה לאלימות, יש הגדרה לאלימות גם אם היא לא פיזית, אלימות נפשית, אלימות כלכלית.
“ואנחנו כל הזמן נוהגים לחשוב שהאלימות מתחילה ומסתיימת באלימות פיזית, שמשאירה סימנים כחולים, או שהיא נראית לעין, בזמן שאנחנו יודעים שעשרות אלפי נשים חיות תחת אלימות קשה, אלימות שקופה, אלימות שמשאירה צלקת, אולי לא על הגוף, אבל צלקת גדולה מאוד על הנפש, שמרסקת את הנשמה של הרבה מאוד נשים, וגם ילדים, שחיים בצל האלימות.
“ינון, אתה כחבר בכיר בקואליציה, כיו"ר הסיעה, אתמול ראיתי את הרשימה של החוקים, ראינו כולנו את רשימת החוקים, בסוף נאלצתם חצי מהחוקים לזרוק לפח. למה אתם מביאים? לא מצאתי חוק אחד שאני אומרת ואללה מכבד את כנסת ישראל בעת הזאת.
“אני מכבדת אותך גם, אבל תקשיב, הלוויים, הם לא רק ישבו ולמדו תורה, צריך לדייק, הם עבדו פיזית.
“אתה יכול להחליט, אתם רוצים להיות פוליטיים, אתם רוצים להיות דורסניים ואתם רוצים להעביר הכול ואתם חושבים שזה יעזור, כן, ואם שאלת לענייננו בבג"צ, מזל שיש בג"צ כדי שיהיה ריסון של פוליטיקאים שחושבים ששיכרון הכוח זה מה שמנצח.
“ברור שכן, שחוקי היסוד, בטח כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, שני חוקי יסוד משמעותיים שמשליכים, ואני אומרת לך את זה כמי שעוסקת רבות בעניין השוויון, חד משמעית יש להם להשליך על הפרטים.
“למה לא הכנסתם לחוק הלאום מדינה יהודית ודמוקרטית? אפילו את המילים האלה לא רציתם להכניס.
“רגע, אני באמת אומרת לך, כי אתה איש רציני ואיש שיש לו חיבור לתורה ולמשפט, חוסר ניקיון הכפיים שאתם יושבים ומדברים על תורה, חוק ערך יסוד, לא בגלל זה אתם פה, ערך היסוד שיושב לכם פה זה חוק ההשתמטות, זכויות וחובות.
“וגם אם הייתי הולכת לשיטתך, הרי אתם לא הסתפקתם בסעיף אחד, אנחנו מבינים שלא הסתפקתם ונאמר פה על ידי היועצים המשפטיים וגם לנציגת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, אין מדובר בחוק שהוא הצהרתי אלא עם נגזרות רחבות שיש להם להשליך על כל החוקים שאינם חוקי יסוד וגם על התקציבים.
“חבר הכנסת טייב, אתם משתמשים בצורה בלתי מרוסנת בזה שנבחרתם לכנסת ישראל ובזה שאתם נבחרים ומחוקקים ואתם חושבים שאתם מייצגים רק את הציבור שלכם,שלא לדבר על זה שאתם לא מייצגים אותם נאמנה, אתם משניאים אותם על הציבור ומעמיקים את הקרע בחברה הישראלית, אתם מעמיקים את השנאה בחברה הישראלית.
“אם לא הקשבת בקשב רב, אני חושבת שפי וליבי תמיד שווים, אמרתי שאתם ידעתם גם לפעול למען חיילים וידעתם לפעול גם למען האלמנות, אבל אני אחזור, אני מדברת עכשיו קונקרטית, כשהכנסת הזאת עומדת להתפזר, כשאנחנו נהיה חצי שנה בלי כנסת מתפקדת, כשאנחנו אחרי מלחמה קשה מאוד, במקום לעסוק בכל הדברים החשובים אנחנו עוסקים בדברים הלא נכונים.
“תועלת לא תצא לכם מזה כי לא יכול להיות שאתם תרצו לתת הטבות למי שלא הולך ומשרת את מדינת ישראל ואת עם ישראל ונושא בנטל.
“כשאתם מניחים הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה שיש בה כמה היבטי פגיעה, הפגיעה הראשונה, בראש ובראשונה, כאישה מאמינה, כיוצאת אולפנה, אבל לפני כן, כמי שגדלה על ברכי יהדות ומורשת יהודי אתיופיה, אני אומרת לך, איפה האחריות שלכם בהמאסה ובפגיעה ובחילול שם ה'?
“גם אם אני מסתכלת בהיבטים פוליטיים אני באמת שואלת אתכם כהנהגה חרדית, ויושב פה חבר הכנסת יוסי טייב, ואני מעריכה את פועלך במיוחד כשיושב ועדת החינוך ופעלת למען המילואימניקים, שנינו יודעים, וגם ציינת את זה שבני משפחתך מתגייסים לצה"ל.
“הדבר הזה הוא מאוד פשוט, חסרים חיילים, חסרים חיילים לצבא ההגנה לישראל, בזמן שחיילים שלנו מתים, מחרפים את נפשם, ומסכנים גם הסדירניקים, ברגע שיש להם תאריך שחרור הם לא משתחררים, מילואימניקים שמוצבים בסבבים בלתי פוסקים, ומה הם מבקשים?
“העצבים מתוחים, כי יש אימהות ויש – לא שאני אומרת שזה בסדר, אבל אתם חייבים להבין את הסיטואציה הבלתי אפשרית של החיילים שחסרים לנו. אסור לומר את המספרים, אבל כולכם מכירים את המספרים. אין יותר מצווה גדולה מזה. אמיץ אחד, גיבור אחד מתוך הכנסת מתוך החרדים שיגיד את זה, שלא שווה שנאת חינם, שלא שווה הבכי של האחים, הבכי של האימהות.
“אגב כשאנחנו מדברים על מעמד נשים, ויושבת כאן גם יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי הנוכחית, וגם אני כמי שעמדה בראש הוועדה, להזכיר לכם שמעמדה של אישה הוא היכולת להיטיב עם כלל עם ישראל.
“האם המחיר שווה את זה? האם מחיר הפגיעה בחיילים שלנו שווה את זה? האם המחיר של העמקת הקרע בעם ישראל שווה את זה? אני יודעת שאתם יודעים שהתשובה היא לא.
“במקום לעשות קירוב לבבות ולומר: אנחנו נשב ונגיע למקסימום שאנחנו יכולים, בהסכמות, כי אני באה ממפלגה שמאמינה בהסכמות, אני מגיעה מכחול לבן כיושבת ראש הסיעה, ואתם יודעים שאנחנו מאמינים בהסכמות, אבל לא בהסכמות אתם רוצים.
“בסופו של דבר כהנהגה, אם אתם קוראים לעצמכם מנהיגים של ציבור, לא ציבור קטן, ציבור של למעלה ממיליון איש, הציפייה הייתה קודם כל שהפה והלב יהיו שווים.
“אבל באותה נשימה יש לזה השלכה, גם אמרתי לך את זה, אני הייתי מוכנה ללכת איתכם ואז הייתם מקשים על רבים מאיתנו באופוזיציה, אם היית מוריד את סעיף 2, שהוא סעיף יותר אופרטיבי שמדבר על מאזני הצדק ואז אתה עולה למעלה וכותב ערך היסוד של תורת ישראל, אפילו לא לימוד, תורת ישראל היא ערך יסוד במדינה יהודית.
“אחרי שלוש שנים של מלחמה הייתי מצפה שבמקום שתביאו ועדת חקירה פוליטית, ובמקום שיביאו לנו את חוק-יסוד: לימוד תורה, שהוא רחוק מתורה, רחוק מתורה, הוא בעיקר לצערי עושה חילול שם השם, וכשאני רואה את החיילים הפצועים – יהלומי הקרב, שצריכים להיאבק שם בוועדת הכנסת יחד איתנו ולהסביר להם למה החוק הוא לא טוב – אין בושה יותר גדולה מזה.
“אתה רוצה לשמוע כמה חיילים נמצאים בכלא הצבאי מהקהילה שלי? 15%. מישהו נתן להם הגנה? 2% מכלל האוכלוסייה, פחות מ-2%. מישהו נתן להם הגנה? איזה ביזיון.
“אני כיושבת-ראש סיעה לצד חבריי, יושבי-ראש סיעות האופוזיציה, אני אומרת לך, גם ברמת שום שכל פשוטה וברורה – מסתכלת על הרשימה שמביאים לכאן היום – אתה לא תמצא שם סיוע לילדים, אתה לא תמצא שם תקציבים לפצועים ופצועות, אתה לא תמצא שם עזרה לאלמנות, לא לנשים, לא לעם ישראל, לא יוקר מחיה – שום דבר, כלום ושום דבר.
“גם אם זה היה ערך יסוד והיינו מוכנים על סעיף 2, סעיף 2 הוא חוק מעשי שהולך לפורר ולקחת תקציב מהכל.
“חשוב לי לחדד, לימוד תורה, סליחה, גם אם הוא לא מעוגן בחוק, הוא לא קשור רק לבית מדרש. הוא קשור גם אלינו.
“אם רוצים למצוא את דרך המלך, צריך קודם כל לעצור את החוק הזה, החוק הזה לא תורם לאחדות. לא דנים בחוק כזה שבועיים לפני פיזור הכנסת.
“אנחנו לא מתעלמים, היה את שבט לוי, אבל המספרים היו שונים. יתרה מכך, שבט לוי לא רק ישב ולמד, המעשה היה חלק מהשירות שלהם והם ביצעו עבודות בפועל. לא נחתים את כל המגזר החרדי, יש מתנדבים ומשרתים, אם זה בזק"א, בתי חולים, בהמון מוסדות של צדקה.
“אם הייתם מביאים את הנושא הזה של חוק ערך התורה לפני עשור, לפני חמש שנים, לפני שנה, לפני שלושה חודשים, היינו מאמינים בכנות הכוונות. אבל אין כאן כנות כוונות, אלא ניסיון לפתור משבר פוליטי. בעיניי, זה הדבר המבזה ביותר את חיילי צבא ההגנה לישראל.
“אם עבר חוק-יסוד עם השלכות רוחב ושאלות שקשה לברר בזמן כל כך קצר, בתקופה שיא הפוליטית, שבועיים לפני פיזור, אני חושבת שכל ההליך פסול מיסודו.
“אם כוונתם של המחוקקים הייתה רק לחזק או לעגן את ערך לימוד התורה, כערך יסוד, היינו מסתפקים בסעיף 1. כל בר-דעת מבין, שסעיף 2 הוא הלב של כוונת המחוקקים, כאשר מובא פה סעיף מעשי בהחלט, כשהם מדברים על מאזני צדק.
“עלתה הצעה להכניס לחוק הלאום את תורת ישראל כערך עליון, אני אחתום על כל מה שתכניס שם.
“לכן, הגיע הזמן, אדוני, שר המשפטים, להעלות ולהכפיל את הפיצויים. 120,000 שקל – מי ישמע, מיליונים. בארצות הברית, בתביעות על גזענות, חוטפים מיליונים.
“לא יכול להיות מצב שצעירים רבים נתקלים באפליה וגזענות בכל מיני רבדים, ובסופו של דבר בית המשפט מקבל מאיתנו מסר שזה בסדר לפצות בצורה הכי קלה ושטחית.
“אני חושבת שמי שצריך לפקח על זה כרגע זה הפרקליטות, והיועצת המשפטית וכל המשרד שלך צריך לעמוד על הרגליים על הדבר הזה. מספר פניות הציבור שאני מקבלת, של מעצר של ילדים, הוא מטורלל.
“כי ב-2015 לא היה אפילו שופט אחד, וכן, פעלנו כדי שיהיו שרים, היום אנחנו עם שלושה – שרים אני אומרת, או-אה – אנחנו היום עם שלושה שופטים, רשמת בהוצאה לפועל ורשמת עכשיו, רשמת עכשיו. לאט-לאט נגדיל את השוויון, שנרגיש חלק ממערכת המשפט ולא רק בצד השני, שגם שם אנחנו מנהלים מאבק.
“לכן, החוק הזה, ששמונה שנים מפילים ומעלים ומפילים. למה מפילים? בגלל החרדים. לא כי בא לי להכפיש את אחינו החרדים. אבל מפילים בגלל הסמינרים למזרחיות, לספרדיות, כי לא מקבלים אותן.
“אבל כשאנחנו מסרבים שוב ושוב להעביר את החוק הזה, המסר, גם לבית המשפט, גם לחברה הישראלית, הוא מסר גרוע, וזה רק בגלל שיהדות התורה, על כל חלקיה, מסרבת לקחת אחריות על ההפליה שיש כלפי המזרחיות.
“אנחנו חייבים שכל הכנסת תצביע בעד ועדת חקירה ממלכתית.
“תקשיבו, זה כבר מבחן על כבוד הכנסת, ואיפה הלב שלנו נמצא ואיפה הערכים שלנו נמצאים. תחשבו על זה. לא יכול להיות מצב ששמונה שנים אתם סרבני מאבק גזענות כשמדובר בכסף.
“אז אנחנו, לפחות, יהודי אתיופיה, לא נפסיק להיאבק על העובדה שאנחנו לא נקבל הפליה על רקע צבע עור, ואנחנו נמשיך להיאבק ולעשות עוד ועוד צעדים.
“יש לי חברה – לצערי הנסיבות גרמו לנו להכיר כל כך הרבה אנשים, אתה היית שר הרווחה לשעבר – יש לי חברה בשם הילה אביר, שאח שלה, לוטן, נרצח במסיבה; היא עזבה את כל החיים שלה, והיא פוקדת את הכנסת יום-יום, כי היא לא מאמינה שעדיין לא חוקרים מה קרה. אנחנו חייבים שכל הכנסת תצביע בעד ועדת חקירה ממלכתית.
“מספר פניות הציבור שאני מקבלת, של מעצר של ילדים, הוא מטורלל.
“אני אומרת לכם, עשינו דרך. אמרתי, המחאות של יוצאי אתיופיה הובילו להקמת ועדת פלמור, הדוח שאני דרשתי בזמנו בתוך הוועדה. גם בממשלה, כשראש הממשלה נתניהו אישר את הקמת מטה יישום למען יהודי אתיופיה. והקמנו יחידות וממונה גזענות, והכול. אבל כשאנחנו מסרבים שוב ושוב להעביר את החוק הזה, המסר, גם לבית המשפט, גם לחברה הישראלית, הוא מסר גרוע, וזה רק בגלל שיהדות התורה, על כל חלקיה, מסרבת לקחת אחריות על ההפליה שיש כלפי המזרחיות. אז אנחנו, לפחות, יהודי אתיופיה, לא נפסיק להיאבק על העובדה שאנחנו לא נקבל הפליה על רקע צבע עור, ואנחנו נמשיך להיאבק ולעשות עוד ועוד צעדים.
“אני חושבת שמי שצריך לפקח על זה כרגע זה הפרקליטות, והיועצת המשפטית וכל המשרד שלך צריך לעמוד על הרגליים על הדבר הזה. מספר פניות הציבור שאני מקבלת, של מעצר של ילדים, הוא מטורלל. אז נכון, אין להם – גם ככה החוק לא מכיל לדעתי את התביעה הזאת, זה לא בשירות בכלל, אולי גם זה תיקון שצריך, שיוכלו לתבוע גם את המדינה, את המשטרה, כל מי שפוגע בהם. אבל אני חושבת שאחרי עשור, מאז המחאה של 2015 ומהקמת דוח פלמור, יש מקום לעצור רגע, לראות מה קרה, לראות מה קרה – אם התקדמנו, או שאנחנו נמצאים ברוורס.
“אתם, ש"ס, במקום לשתף פעולה איתי, כי יש סוגי גזענות, ולא רק במגזר החרדי – יש כלפי ערבים, כלפי יוצאי אתיופיה, כלפי אנשים עם מוגבלויות – במקום להילחם איתי נגד התופעה, אתם שותפים שוב ושוב להפלת החוק החשוב הזה. אבל המבחן הוא כבר לא מבחן כספי, הוא כבר לא שאלה של הכסף. תקשיבו, זה כבר מבחן על כבוד הכנסת, ואיפה הלב שלנו נמצא ואיפה הערכים שלנו נמצאים.
“אז הוא הולך ומשלם את שכר הטרחה. מגיע לבית המשפט, ומקבל רק 20,000 שקלים. אין הרתעה. הוא גם הפסיד, גם נאלץ ללכת ולהתמודד עם כל המהלך הזה. הדבר הזה מגחך אותנו כמחוקקים ומגחך את המדינה שלנו ואת המאבק.