פנינה תמנו-שטה
Pnina Tamano-Shata
“האירוע של היימנוט, חטיפתה של היימנוט, הוא אירוע לאומי. מה שהתחיל כאירוע, שלצערנו, עם רשלנות רבתי בתחילת הדרך מבחינת החקירה ולא נרחיב בזה, דיברנו על זה רבות בוועדות, והיה לאירוע קהילתי, סדק את החומות של האדישות של החברה הישראלית לאחרונה, קודם כל, במאמץ של המשפחה והמטה וכמובן בעבודה האינטנסיבית, גם שלך אדוני היושב-ראש ושל חברי הכנסת שרתומים לעניין הזה.
“אם אנחנו לא מוצאים את היימנוט, זה רק עניין של זמן עד שיחטפו עוד ילד או ילדה. להזכיר כמובן את מוישי שלא נמצא עד עכשיו.
“אני אספר שאפילו למצוא להם דירה בזמן שהם פה, מדי פעם שיוכלו ללכת להתקלח, ברשותכם אני מספרת את זה, זו בושה וחרפה.
“תאמין לי, בדיונים שעשיתי על חוק יסוד: לימוד תורה וחוק חסינות מעריקות, זה לא במושגים שלנו, זה כולם מסתערים על המטרה, ארץ ישראל ועם ישראל.
“זה שברון לב, כי אין גיבורים כמו הקהילה שלנו. אנחנו, מגיל קטן מחנכים אותנו להגן על מדינת ישראל.
“מיכאל, יש משהו שאנחנו צריכים לקחת אחריות עליו, וזה שוועדת הכספים, מסתבר, אני מקבלת פה שוועדת הכספים מעכבת את התקציבים של הדרך החדשה כבר כמה חודשים. אני ואתה נלך להפעיל לחץ מתון.
“ברגע שעצרת ילד בן 12 פעמיים-שלוש, הרסת לו את החיים. 30,000 תיקים הם דבר הרסני לקהילה. ואני ממליצה, ואנחנו ננחה שלצד שלושת המיקודים שאני חושבת שהם מאוד ראויים יהיו שלושה מיקודים נוספים שהם הסרת חסמים.
“לצד זה, אנחנו מבינים שמרגע עלייתנו לכאן, אני לא חושבת, אם עד היום, אם אנחנו מסתכלים בתמונת המאקרו, שיש קהילה שצמצמה פערים מטורפים ונקלטה והשתלבה בצורה יוצאת דופן.
“למה הכסף לא עובר? ירקית, טירה, נשים שאני מאוד מעריכה, למה התקציב תקוע במשרד החינוך? למה? באמת. אתם תענו ואנחנו נעשה, זה לא יהיה דיון כמו שאנחנו רגילים.
“15% חיילים בכלא הצבאי זה משהו שאנחנו לא נקבל אותו. אנחנו לא שולחים את הילדים שלנו כדי שהם יאיישו מיטות בבתי הכלא, כמו שאנחנו לא שולחים את הילדים שלנו למוסדות הרווחה שימלאו את המוסדות הסגורים.
“הדבר הנוסף, איך אתם הולכים לטפל בנתונים המאוד קשים בתוך צה"ל, של ה-30% ליקויי שירות, הזכיר את זה מיכאל, 15% כלואים. זה משהו לא הגיוני.
“הוועדה מבקשת את כלל הנתונים מנציבות שירות המדינה ולהתחיל להפעיל את הכלי שיש ברשותכם להקפאת תקנים.
“מדור לקליטת עולי אתיופיה. אחר כך זה הפך להיות מדור שיא, ואז אמרנו שהמדור הזה חייב להישאר, כי הבידול הוא לא בידול בפועל, אלא הוא מקבל פניות של גזענות.
“אם אתה לוקח את ההורים שלנו לגדנ"ע ובסוף יש לי 15% כלואים, שכנראה שזה הנתון הכי נמוך מהבדיקה שעשיתי בשנים האחרונות, אתם בבעיה, אתם בבעיה.
“בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות ומנחה: הוועדה דורשת ממשרד ראש הממשלה לעשות שולחנות עגולים פיזיים ולא מקוונים על מנת להיפגש עם הקהילה ולשמוע את מצוקותיהם באופן בלתי אמצעי שיאפשר גיבוש ומיקוד התוכניות אל מול תוכניות שכבר גובשו ותיעדופים שגובשו על ידי אנשי מקצוע כדי לראות שאין פערים בין מה שחווה הציבור לבין מה שאנשי המקצוע סבורים.
“הפלא ופלא, לפני שלוש שנים החליטו לפטר את המנהל, שהוא בן הקהילה, קוראים לו אלימלך קסאי, היום יועץ למנכ"ל עיריית קריית גת, סגרו את התוכנית, שזה היה נותן ל-4,000. הכסף נמצא, לירון, והם לא פותחים שום דבר, וידום. וידום משרד התרבות והספורט. יש תקציב, למה?
“דוח מאוד נוקב, קשה, שמדבר על כך שמרבית התקציבים, כנגזרת של מדיניות כמובן, שהיו צבועים לשילוב יהודי אתיופיה פשוט נבלעו בצנרת שאמורה להעביר את הכסף.
“מה שכן בטוח, לעשות את זה, הנקודות שאני רוצה להנחות: אחת, אמרנו, מלש"בים והכנה לצה"ל. שתיים, תפקידי האיכות, לא מספיק, ממש לא.
“אני לא רוצה את התקנים שלהם רק בשביל עובדי ניקיון, שיתנו לאקדמאים שלנו.
“אנחנו חלק מהחברה הישראלית, המשאבים של המדינה, אנחנו חלק מהם, אנחנו חלק מהכוח התורם. לא יכול להיות מצב שמה שאנחנו רואים זו תמונה, אנשים אומרים לי את זה, גם לא בני הקהילה. מה, אנשים לא רואים? הם עיוורים? הם כל הזמן רואים אותנו בדיוק בתחנות של הניקיון, של הזה. תתחילו לעבוד יותר. המספרים האלה הם ממש ממש לא משביעי רצון, ממש לא.
“בוודאי שתעודות בגרות איכותיות זה דבר שהוא חשוב ביותר, בוודאי ששילוב בתעסוקה, אני חושבת שזה אחד מהמיקודים, בוודאי שגם השכלה גבוהה, אבל לצד זה הייתי חושבת שנכון, וזה מה שאנחנו ננחה, לשים שלושה מיקודים שהם חסמים, חסמים כדי שתוכלו לשים אותם כסדר עדיפות לאומי של ממשלת ישראל לטיפול בהם במיידי.
“תני לי לשאול שאלה לפני שאני מתקדמת. למי עצרת תקנים כי הוא לא מיישם את החוק? למי עצרת? דם, יזע ודמעות עברנו בשביל להכניס את זה לסעיף של יהודי אתיופיה. יש לכם סעיף שאתם יכולים להקפיא תקנים, למי הקפאתם בארבע השנים האחרונות?
“כן, אבל לי יצא לדבר עם "אחריי", ואני חייבת לומר משהו אבסורדי שקורה פה, וזה, משרד ראש הממשלה, אתם צריכים לפקח על הדבר הזה. יש תקציב, הם מחכים חצי שנה שיעבור התקציב כדי להתחיל את התוכנית.
“- - - אני רוצה משרה מלאה של מי שמתכלל את הדרך החדשה, נקודה. לא יכול להיות שאתם לוקחים מיליונים. זה תקציב עתק, 60 מיליון זה תקציב עתק, לא יכול להיות שעושים את זה על הדרך. 60 מיליון שקל על הדרך.
“הסיפור הוא גזענות, הסיפור הוא שזורקים אותם די מהר לכלא, הסיפור הוא שלא מתייחסים אליהם יפה, הסיפור הוא שלא מסלילים אותם לתפקידים טובים ואז ברור שהם מסיימים בכלא.
“אם לא, באמת אני אומרת לכם, ואני לא מדברת אליכן, אם לא, אתם לא ראויים לקבל את ה-60 מיליון. אם לא, אנחנו נעשה את זה לבד, שהמדינה אחר כך לא תבוא, תתהדר, שמנו עליהם תקציבים. אל תשימו תקציבים אם בסוף אנחנו לא רואים את הילדים שלנו יוצאים עם בגרויות.
“אחד הדברים שאולי חטאתי בהם זה שקידמתי נשים, קידמתי עולים לסמנכ"לים. אגב, כשנכנסתי לא הייתה מנכ"לית, לא סמנכ"לית אחת, מינינו באמת נשים. לא היה עולה אחד שהוא סמנכ"ל, מינינו גם עולים.
“דבר שלישי, כשאני מתקשרת למנכ"לים וסמנכ"לים במשרדי הממשלה ואין מיצוי תקציבי למרות שהכסף קיים, זה פשוט פשע כלפי הציבור, זה פשע. כי אני יודעת כמה צעירים יש שיושבים לפעמים בשכונה ורוצים הכשרה כזאת או אחרת ולא ממצים את הכספים האלה ולא באמת מייצרים תוכניות.
“הדבר השני, יש הטיות אצלכם במכרזים והם הולכים נגד יוצאי אתיופיה. אני מקבלת כמעט כל מכרז טלפון, כל מכרז. והכי עצוב, כשבאים אליכם החבר'ה שלנו ומתלוננים שיש הטיה, מה שעושים זה מתעלמים מהם, ואז זה מגיע לבית משפט.
“ואני אומר, כשאנחנו החלטנו להקים את מטה היישום זה כדי שיהיה לו שיניים, והוויכוח היה בין 11 איש, רצו להפוך את זה ליותר אפילו, לרשות. אני לא הסכמתי שתהיה רשות, כי אמרתי, אנחנו חלק מהחברה. אמרנו מנגנון צר, יעיל, חכם, של שישה אנשים, זה היה במקור.
“"הדרך החדשה" היא כמובן, ברור, אני אדגיש את זה, תוכנית סופר משמעותית לסימון הכיוון בעשור הקרוב, והיא נחוצה.
“בסוף, כשאני מציגה את ישראל ואני מספרת על תמר, שבאמת ברמה האישית הם מעוררי השראה, אני לא בטוחה שהייתי עושה חצי ממה שהם עשו, אני יכולה לומר לכם, היום, עשור אחרי הדרך החדשה, זו הסרת חסמים, שהמדינה לא תפריע, שהחברה לא תפריע, שהגזענים לא יפריעו, שמי שפוגע בילדים לא יפריע, שמורה מוטה מחשבתית עם דעות קדומות או גזען לא יפריע.
“השר אמסלם ואנוכי, מינה איתי שישה דירקטורים בני הקהילה שהצלחנו להכניס אותם, כשרת העלייה והקליטה, לנבחרת הדירקטורים.
“הוועדה מנחה את משרד ראש הממשלה לשבת עם משרד הביטחון לאחר הדיון ולהסדיר את העברת התקציב משום שמדובר בתוכנית מוכנה שאינה יוצאת לפועל בגלל עיכוב תקציבי.
“אתם רוצים לפרסם, תשקיעו בהתייעצות עם אנשים שהם בתוך הקהילה.
“אנחנו לא באים לפגוע במי שעסקו במלאכה לאורך שנים והיו שם כדי להרים את קרנה ואת זכרה והנצחתה של גולדה. ואותם ארגונים, כבודם במקומו מונח.
“וגם לא יהיה ניגוד עניינים, כך שהם יוכלו לקבל, יהיה ניתן להתקשר איתם, וזה הובהר בפעם הקודמת.
“אני בטוחה שזה ייכנס למערך הלימוד של צה״ל ומערך הלימוד של משרד החינוך, והחוק ייתן את אותותיו במוסדות רבים, כדי להעצים לא רק נשים וילדות, אלא אף אותנו כחברה שיודעת להכיל מנהיגות נשית, שהרי עוד מימי התנ״ך, אנחנו יודעים שהיו מנהיגות פורצות דרך.
“יש שם התייחסות שחוק-היסוד נועד לתת מענה לבג"ץ התנועה לאיכות השלטון, שמדבר על זכויות וחובות ועל גיוס תלמידי ישיבות.
“לשיטתי וגם לפי הפרשנות שלי, סעיף 1 ישמש מטריה רחבה עבור אזרחים לטענה ולזכות עמידה בבית המשפט העליון בהגנה מפני שירות.
“אני אמרתי למחוק את המילה לימוד ולהשאיר תורת ישראל ותכניסו שאין לזה השפעה על זכויות וחובות. אם תכניס את זה, אני בעד. אם לא, אני מתנגדת.
“עשינו פה תיקון כדי לומר שגם בדור שלנו יודעים להעריך נשים, ובעיקר אישה, ראש הממשלה הראשונה, היחידה, כי דיברנו עליה רבות, שתרומתה היא לאין שיעור בכל מה שקשור לביטחון ישראל בביטחון מול אויבינו, ולא רק, אלא גם בביטחון הרווחתי וביטחון חברתי.
“דבר נוסף, אתה קיימת במקביל משא ומתן עם הלומי הקרב, תמיד משאירים אותם מאחור ומביאים דברים שקשורים למשתמטים.
“אם זה כערך יסוד שאינו בא להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה, אנחנו היינו מצביעים בעד. אם הייתם לוקחים את סעיף ואומרים במקום לימוד תורה, 'תורת ישראל היא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל, אך אין בכך כדי להפוך את המדינה למדינת הלכה, או להפר את האיזון בין יהודית לדמוקרטית', אין בעיה.
“אני מבקשת ממי שיהיו אמונים במלאכה, שכן יבדקו גם דברים שבעיניי חלקם אולי לא נכונים, שנאמרו עליה, ובמיוחד ובדגש על יהדות אתיופיה, אני רוצה שיבדקו לעומק את האירוע הזה.
“וכשהלכתי לבדוק את החקיקה גיליתי שאת ניסית פעם אחר פעם להעביר את החוק הזה, וזו הייתה תעודת עניות מבחינתי לכלל החברה הישראלית, אבל בראש ובראשונה לבית הזה.
“ואני חושבת שאם יש חוק שהוא סמלי, שהוא תיקון, שהוא היסטורי, זה אחד החוקים שעוברים פה, על אף שנדמה לנו שזה חוק שהוא לא מסוג החוקים שאנחנו מעבירים.
“אנשים שלומדים בישיבה שמגיעים אליהם משטרה צבאית, הם יכולים לעתור לבג"ץ ולטעון שהם מוגנים מכוח חוק-היסוד, כי הם לומדים. יש כאן התנגשות מול חוק שירות ביטחון שהוא חוק רגיל.
“להגיד שזה לא משפיע על חיילי צבא ההגנה לישראל, זה שקר. כשיבוא מישהו שמשתמט, הוא ילך מכוח החוק הזה לבג"ץ ויטען שיש לו הגנה. זה לא נכון.
“אני ממליצה לגנוז את החוק הזה ולהכניס סעיף שאומר מפורשות שאין לזה השפעות על החובות והזכויות ובטח לא בשירות צבאי ונהיה במקום יותר טוב.