“כשאנחנו רואים אלפי חרדים – ותאמינו לי, אני לא מצליחה להבין, כמה זמן יש להם? ללכת, להפגין, וכל אחד נראה, מה זה, הם יכלו להיות עם המדים ממש מושיעים. יש להם זמן, במקום לשבת וללמוד תורה וללכת למדרשות – לעמוד ולהפגין ולחסום ולטלטל כל מיני מכוניות.

“בחור ישיבה שנכנס למסגרת שירות חרדית, אינו נושר, אינו מתפשר ואיננו עוזב. הוא נשאר בחור ישיבה, גם כשהוא על מדים. הראש בסוגיה, הלב בבית מדרש ואחריות על הכתפיים.

“מנסים לחוקק חוק שמקדש אפליה בדם; דם אחד יישפך ודם אחר יקבל פטור. הילדים של הציבור העובד, המשרת, המשלם, הילדים של האחרים שיישארו מאחור. זה לא ערכי, זה לא מוסרי וזה בטח לא יהודי ולא ציוני.

“בזמן שחיילים נלחמים ונהרגים, ראש הממשלה מקדם חוק השתמטות המונית; בזמן שמשפחות מתמודדות עם אבל ושכול, הממשלה מתעסקת בספינים כמו פיטורי היועצת המשפטית – מזל שהיא קיימת – רק כדי להסיט את השיח ואת תשומת הלב מהמציאות האמיתית.

“ובתוך כל זה ממשלת ישראל ממשיכה לגייס אנשי מילואים, שוב ושוב את אותם אזרחים, אבל במקביל היא מעודדת בפועל השתמטות, היא לא דורשת שוויון בנטל, ובכך היא מקבעת מציאות עמוקה של אזרחים סוג א' וסוג ב'.