ב-1993 קיבל בית המשפט העליון החלטה שהבחינה בין תנאי כשירות הקבועים בחוק לבין הצורך להפעיל שיקולים של סבירות במינוי השרים ופיטורם. כתוצאה מכך נוצר מצב שבו הוחלף שיקול דעת ראש הממשלה, חברי הממשלה, ראשי מפלגות הקואליציה וחברי הכנסת בשיקול דעת שופטי בית המשפט העליון.