אספר לכם על מקרה אצלי בעיר, בנתניה. לפני שנתיים – בוותיקים – פנו אליי הורים שהילדים שלהם, הפעוטות שלהם, ילדים פחות משנה, חוו אלימות, משיכות בשיער, שפכו עליהם חומר ניקיון, ואת כל זה הם גילו בעקבות זאת שהם ראו בעצם שההתנהגות של הילדים השתנתה. הם התחילו לבכות יותר, לא ישנו טוב בלילה, לא רצו ללכת לאותו מעון. שמו מצלמות ומכשיר הקלטה. ותחשבו אתם, כהורים לילדים קטנים, שאתם פתאום מגלים מה הילדים שלכם חווים בגן: מרביצים להם, מושכים להם בשיער, מכים אותם. והילדים האלו פחות משנה. אין להם קול, אין להם יכולת להתגונן. ואני אגיד לכם שאותו גן בוותיקים – לא תאמינו – הוא עדיין עובד, הוא עדיין פועל.