“צריך להתייצב באומץ מול אלה שצועקים בכיכר הזאת או בכיכר ההיא ולהגיד: אנחנו עושים פשרה כי היא נכונה, וכי היא טובה, וכי היא יוצרת מסלול שמאפשר להגיע להידברות ולהבנות.

“אני חייב לומר באופן אישי שהייתי רוצה לראות את כל הסוגיות האלה מלובנות באיזה שיח משותף, באיזה דיון שיכול אולי להביא להתחשבות של צד כזה בצד אחר, ולהפך, אבל אני חייב לומר באותה נשימה שאני גם מאוד לא אופטימי שכך יקרה, לפחות לפי הניסיון האישי שלי, כי אני עמדתי מעל הבמה הזאת פעם אחר פעם אחר פעם, והצעתי לקיים שיח אמיתי בשאלות שנוגעות למערכת המשפט, לרפורמה המשפטית, לתחושה מאוד קשה שהמציעים ביטאו בנאומיהם – הם כמעט ביטאו אחת לאחת את התחושות של הציבור שאני מייצג ולנו יש ביחס למה שמעוללת לנו מערכת המשפט על בסיס יומי: רמיסת הזכויות שלנו, דריסת העמדות שלנו, כפייה עלינו של דברים שאנחנו לא מוכנים לקבל, התעלמות מההכרעה הדמוקרטית פעם אחר פעם.