מדובר באיזון רגיש, הוגן ואנושי, בין הצורך לשמור על מדיניות ההגירה של מדינת ישראל לבין חובתנו המוסרית כלפי ציבור המטופלים הסיעודיים שחייהם תלויים פעמים רבות באדם אחד שמטפל בהם מדי יום במסירות.