“עובדים זרים – המדינה אישרה בהחלטת ממשלה להגדיל את מספר העובדים הזרים מ-30,000 ל-70,000. היום יש 50,000, אבל הסרנו את הנושא של אי-ודאות שהיה לחקלאים לאורך הרבה מאוד שנים, עשרות שנים.
“אף אחד לא הבין למה יש 30,000 עובדים זרים ולא יותר, כשהצורך הוא הרבה יותר. התגברנו גם על זה.
“כשהתחילה מלחמת התקומה, כפי שאמרתי, היו פה 30,000 עובדים זרים, רובם תאילנדים. לאור הפגיעות הקשות – יש הרוגים, יש פצועים, יש חטופים, מקרב העובדים התאילנדים – ממשלת תאילנד, ביוזמה ממשלתית, הריצה לכאן טיסות חילוץ. בתוך זמן קצר שליש מהעובדים הזרים עזבו את ישראל בחזרה לתאילנד.
“במהלך מאוד משמעותי שהממשלה נקטה, לבקשת משרד החקלאות, העלינו את התקרה ל-70,000 עובדים זרים, כדי לשחרר את האי-ודאות מהחקלאים.
“אנחנו רואים שהם מגיעים ומנצלים את מה שאנחנו נותנים, ואז הם גם מזהים איפה נוח להם ללכת לעבוד ולא נותנים את המענה שלשמו הם הגיעו.
“חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, מדינת ישראל, כמו כל מדינה מתקדמת בעולם המערבי, מסתייעת בהעסקת עובדים זרים. זה לא מצביע על חולשה. הפוך, זה מצביע על חוזקה ועל חוסנה של הכלכלה במדינה.
“אני חושב שהחוק הזה הוא טוב. אנחנו נעבוד עליו לקראת הקריאה השנייה והשלישית. זה חוק שבאמת יגן על המעסיקים – זו הייתה המטרה העיקרית שלנו בחוק הזה.
“לאור האמור, מוצע בהצעת חוק זו שיזמה הממשלה לקבוע כהוראת שעה למשך ארבעה חודשים מיום פרסומו של החוק הסדר שיאפשר בחינה מחדש ואישור של בקשות הארכה של מטופלים שנקלטו במערכת הממוחשבת של הרשות בתקופה הקובעת או שנדחו באותה תקופה, וזאת באופן חריג, במקרים שבהם הקשר הטיפולי בין המטופל המבקש לעובד הזר נמשך מעל שלושה חודשים בהסתמך על תקופת האי-אכיפה, ובלבד שהבקשה עומדת בתנאים המוצעים בהצעת החוק, ובכלל זה שבמועד הגשת בקשת ההארכה העובד לא שהה בישראל מעל התקופה המרבית המוצעת, לא הגיש בקשה למעמד בישראל ולא התקבלה לגביו החלטה שלא לחדש את הרישיון או לבטלו.
“מדובר באיזון רגיש, הוגן ואנושי, בין הצורך לשמור על מדיניות ההגירה של מדינת ישראל לבין חובתנו המוסרית כלפי ציבור המטופלים הסיעודיים שחייהם תלויים פעמים רבות באדם אחד שמטפל בהם מדי יום במסירות.
“אגב, לשינוי הזה היו כמה מתנגדים, שרצו לחזור ולאשר לעובדים פלסטינים לחזור ולעבוד בישראל, אבל בסופו של דבר הממשלה אישרה כניסתם של 324,000 עובדים זרים ממדינות שלום. אני אחד מהמובילים בנושא הזה. השינויים אומנם קורים לא בקצב שהייתי רוצה, אבל מתקדמים עקב בצד אגודל.
“אני אומר, בואו נגן גם על עובדים זרים שמגיעים למדינה כחוק, שהמעסיק לא יוכל להתנער מהם ולהגיד: לא ידעתי בכלל שהוא מועסק אצלי.
“אנחנו חייבים לשנות דיסקט בראש, להבין שיש לא מעט מדינות שמעוניינות לשלוח עובדים למדינה שלנו, ולכן לא צריך לפחד – הם לא מסתננים, הם לא יגדלו פה משפחות. הם יבואו, יעבדו, הזכויות שלהם יישמרו, והם יחזרו בשלום לארץ המוצא שלהם.
“העמיסו עלינו עומס גדול, על כל מי שמעסיק עובדים זרים, ואתם פשוט מאפשרים לנו אוויר. מאפשרים אוויר לכל מי שמעסיק עובדים זרים. הצעת חוק סופר-חשובה, באמת, בניגוד לפסיקת בג"ץ.
“אין צל של ספק שאתה נוגע באחת הנקודות הכואבות והרגישות שמחייבות הסדרה. לגישתי, כל נושא העסקת עובדים זרים חייב להיכנס תחת מטרייה רשותית אחת גדולה ומפוקחת.
“כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני חושבת שהבעיה של העסקת עובדים זרים והתנאים של עובדים זרים היא בעיה מאוד חמורה, והיא הולכת ומתרחבת לאור הנסיבות החדשות, וטוב שיש ועדה בכנסת שמטפלת בזה, וראוי באמת לנסות כמה שאפשר למצוא פתרונות.
“בהתאם לכך, מוצע לעגן בחקיקה ראשית את ההסדר הקבוע כיום בתקנות, לעניין ניכוי כספי הפיקדון ולתקן אותו. על פי המוצע, עובד זר יהיה זכאי לקבל בכל מקרה 25% מכספי הפיקדון שלו, גם אם הוא יצא מישראל לאחר תום התקופה המותרת לשהייתו בה, בתוספת הרווחים שנצברו ובניכוי דמי ניהול ומיסים.
“וכולנו ביחד צריכים להעביר מסר: לא לעובדים פלסטינים, כן לעובדים זרים; ולשחרר את הצ'אקרות, שיוכלו להגיע לכאן במספרים גדולים.
“אני, לפני המלחמה, הצבעתי על מחסור של 70,000 עובדים זרים, שרק תעשו חשבון כזה: כל עובד מכניס בממוצע 250,000 שקל תוצר מקומי גולמי לישראל. כל 4,000 עובדים זרים מכניסים למשק המדינה כמיליארד שקל. היו חסרים 70,000 עובדים. היום, 170,000 עובדים שחסרים לנו במשק – אנחנו מדברים על כ-40 מיליארד שקל.
“ככלל המדינות המפותחות מדינת ישראל מגייסת באופן טבעי מבורך כוח אדם זר לעבודות שלא ניתן לגייס בהן עובדים מישראל – גם בחקלאות, גם בסיעוד, גם בבנייה, גם בתיירות, גם בתשתיות ועוד.
“אנחנו צריכים לחבק אותם ולהגיד להם תודה, כי הם עושים פה עבודת קודש למען ההורים שלנו – אנשים חולים, אנשים שצריכים אותם.
“בנוסף צריך למקד את ההצעה במסתננים ולא בעובדים זרים שתם זמן שהייתם בארץ, משום שאנחנו לא רוצים לשפוך את התינוק עם המים ולפגוע במאמצים כבירים שאנחנו עושים להביא עובדים זרים לארץ, בעיקר בתקופה רגישה שהמשק זקוק לידיים עובדות שיחליפו את העובדים שלא יכולים להיכנס בשל המצב הביטחוני.
“יש מדינות במזרח התיכון שיודעות להביא מסות של עובדים, ידיים עובדות, יודעות לעשות את זה. אנחנו צריכים ללמוד מהן וליישם מודלים כאלה.
“קודם כול, כבר נעשית עבודה להבאת עובדים זרים ממדינות נוספות. זה מבורך. זה עדיין נעשה בהיקפים נמוכים. מדברים על כ-20,000. צריך לעלות את זה. צריך להמשיך ולחתום הסכמים בילטרליים ולקדם את הסוגיה.
“אבל אני רוצה לציין אנשים שאנחנו לא מזכירים אותם – העובדים הזרים בחקלאות בעוטף. אותם תאילנדים שנרצחו עשרות מהם באותו יום שבת ארור, ונחטפו רבים מהם. ואני פה כדי להשמיע ולהגיד את השמות שלהם.
“אלה תהליכים שצריך להמשיך אותם, אבל במקביל, כרגע, בשעת חירום, חייבים לקבל החלטת ממשלה, ואני מבין שמשרד השיכון ברגעים אלה אמור להגיש את הצעת המחליטים. אני מבקש משר הפנים ומראש מינהל האוכלוסין וכל הצוות לקדם את הדבר הזה. זה אירוע emergency.
“זו הפעם החמישית – אזרחי ישראל צריכים לדעת, זו הפעם החמישית ששופטי בג"ץ פוסלים חקיקה ראשית, שנועדה לטפל בהטבעת מדינת ישראל במאות אלפי עובדים זרים, בקעקוע הזהות היהודית והרוב היהודי במדינת ישראל.
“אדם הגיע לארץ כדי לעבוד. אנחנו צריכים ליצור מצב שיהיה ברור שהוא בא לעבוד במקום עבודה מסוים.