“אני בעד לשלב ידיים כעם שנמצא במלחמת קיום, שמתמודד עם אתגרים עצומים, מהגרעין האיראני וכמובן עד הצורך להשיב חטופים, ויהודה ושומרון, ועוד הרבה מאוד אתגרים. נשלב ידיים לנהל ויכוח ענייני ומכובד גם כשאנחנו חלוקים.

“זה בסדר שיש דעות שונות, תתווכחו, תחלקו. זה בסדר. סכינים מתחדדות אחת אל מול חברתה, שאף אחד לא יוותר על דעתו. אבל תנו לנו לכבד אתכם, שנוכל להסתכל עליכם מלמטה למעלה ולהיות גאים בפוליטיקאים וחברי כנסת ושרים שמכבדים את העם וראויים לו. אנחנו צריכים להיות ראויים לנופלים.

“אנחנו אחים, ואנחנו מאוחדים ואנחנו מתווכחים אחרת, ואנחנו אוהבים, ונלך עד סוף העולם להציל כל יהודי וכל ישראלי באשר הוא כי אנחנו אחים. זה האתוס המכונן.

“בואו נדע להתווכח. בואו נדע לדבר, בואו נדע לחלוק. מותר להתווכח על התקציב, מותר להתווכח על הצעדים שאנחנו מביאים. לא בצעקות, לא בזלזול, לא בהתרסה, לא בצורה שהיא כל-כך קונטרסטית למה שקורה עכשיו בחזית, למה שקורה עכשיו אצל העם הזה בעורף.

“אבל אנחנו מאוחדים, ואנחנו אוהבים, ואנחנו אגרוף אחד מלוכד, וגם כשאנחנו מתווכחים אנחנו עושים את זה בכבוד ובאהבה. אין לך סיכוי. אנחנו נמחץ אותך, אנחנו נמעך אותך, אנחנו נרסק אותך עד הסוף, ואתה תחזיר לנו את החטופים הכי מהר בשבילך ולטובתך.