“יש מי שמגדיר את מה שמפריד בינינו; אני מבקש להדגיש דווקא את מה שמחבר בינינו. רבי נחמן מעולם לא שאל אדם מאיזו עדה הוא, מאיזו מפלגה הוא, לאיזה ציבור הוא משתייך ומה הוא לומד. הוא פנה אל הלב היהודי שבו, אל הנשמה, אל התקווה.
“בוא, תקשיב: החברה הישראלית מורכבת ממגזרים. בין המגזרים השונים ישנו מתח הולך וגובר. הפתרון למתח זה אינו השימוש בכוח השלטון. הפתרון צריך להימצא בהבנת האחר, ברגישות לקשייו. יש לחפש את המשותף ולא את המפריד - -
“אי אפשר לדרוס חצי עם במשך שנים, ואז לבקש ממנו אלונקה כדי להציל את הכיסא הפוליטי שלך. אף אחד כבר לא מאמין לך, אדוני ראש הממשלה, ובמקביל לדיבורים על אחדות, שימו לב גם מה קורה בכנסת השבוע.
“אנחנו נכנסים לימי בין המצרים, זו הזדמנות מצוינת לכולנו בבית הזה לבחון את עצמנו, לקרוא לאחדות – לא אחידות – לפעול יחד למען אזרחי המדינה, לעבוד כולנו יחד כתף אל כתף.
“המעשים שלך הוכיחו מזמן את הכוונות האמיתיות שלך. אי אפשר לדרוס חצי עם במשך שנים, ואז לבקש ממנו אלונקה כדי להציל את הכיסא הפוליטי שלך.
“הרוב המכריע של אזרחי ישראל ואני מתוכו, רוצים אחדות, מאמינים באחדות, מבינים את החשיבות שלה – אבל אחדות עם מי? אחדות סביב איזה ערכים? אין ואסור לייצר אחדות עם משתמטים שצועקים "נמות ולא נתגייס" בזמן מלחמה, בזמן שקוברים את טובי ילדינו יום-יום, בזמן שעם ישראל קובר את טובי ילדיו יום-יום.
“בסוף צריך להכיל את כולם, וזה התפקיד שלנו כמדינת היהודים. זה התפקיד שלנו, לחבק ולא להרחיק.
“אני רוצה לדבר כאן על נושא מאוד מאוד חשוב – נושא האחדות. אחדות אמיתית היא איננה אחידות. כאן במקום הזה ראוי שיהיו ויכוחים. כל מי שמוכר לכם שלא צריך שיהיו פה ויכוחים, לא יודע דמוקרטיה מהי.
“תצביעו לאיזו מפלגה שתרצו, אבל שתבטיח לכם ממשלת אחדות רחבה וציונית שתיתן גב ללוחמים. זה המוצא היחיד, ומי שלא יתחייב לכך פוגע בביטחון ועושה נזק לדורות.
“אבל אני באמת פונה אליכם: יש הרבה אזרחים טובים שהם חרדים, והם גאים. תפסיקו להשמיץ אותם, תפסיקו להסית נגדם. הם אנשים טובים, הם תורמים בדרך שלהם, באמונה שלהם, באידיאולוגיה שלהם. זה גורם לקרע בעם, ומי שמפסיד מזה זה רק מדינת ישראל. אז יהיו לכם פחות קולות בקלפי, אבל תהיה אחדות בעם ישראל. תודה רבה.
“כן, צריך שיהיה שינוי, אבל שינוי נכון: ממשלת אחדות ציונית ורחבה שתוכל לפעול ולשרת באחריות את כולם, וזה מה שאנחנו מבקשים לעשות כאן היום: לשים סוף לניתוק, לחבר את העם הנפלא שלנו בחזרה לעצמו ולמנהיגיו, תודה רבה.
“אבל יש דבר אחד שאסור לנו לשכוח: כאשר אנחנו יחד, מלוכדים, אין אף אחד שיכול עלינו.
“ואנחנו חייבים לבחור בדרך שהכי קשה לצעוד בה כאן בכנסת הזו. היא נקראת אחדות. אסור לנו לחזור לקרע של 6 באוקטובר. השסע הזה היה פרצה שקראה לגרועים שבאויבים שלנו.
“זה זמן שבו החברה הישראלית נדרשת להתלכד, להניח בצד מחלוקות ולהתמקד בדבר החשוב ביותר: ביטחון המדינה ורווחת אזרחיה, תושביה.
“אם יש דבר שאני מוטרדת ומודאגת ממנו הוא מה קורה לנו בפנים, לא רק מה קורה לנו בחוץ. אני חושבת שכולנו כאן מגבים את הלחימה מול איראן וחיזבאללה ומשתדלים כמה שיותר להיות מאוחדים בזה.
“עם ישראל זקוק עכשיו, הזכות הכי גדולה של עם ישראל היא אהבה, אהבת ישראל, אחדות ישראל. זו הזכות הכי גדולה לברכה הזאת שעכשיו בירכנו את חיילי צה"ל, זו זכות מספר אחת.
“היא תבוא לא בעת הזו, כי בזמן מלחמה, חברים יקרים, אין אופוזיציה ואין קואליציה. יש אזרחי מדינת ישראל, יש עם אחד. יש זמן לביקורת, יש זמן להטחה – לא בעת הזו, כאשר חיילינו מסכנים את עצמם בשלוש הזירות, שנמצאים כרגע במלחמה.
“בימים האלה, ערב חג פורים – בימים ההם, כמו בזמן הזה, צריך לצופף את שורות העם, לעמוד כתף אל כתף, שכם אל שכם. אני בטוח בכוחנו, אני בוטח במפקדינו, אני בוטח בלוחמים ובלוחמות שלנו, אני בוטח בעמנו, אני בוטח בכם, אזרחי ישראל.
“מה שראינו כאן בעשרות השנים האחרונות זה לא אחדות, זה עבדות. עבדות מרצון של הדרג הפוליטי לדרג הפקידותי; מהצבא, דרך השב"כ, הפרקליטות ומשרד האוצר, כולם.
“להמשיך ולהיות מאוחדים כי הם רוצים בפירודנו, הם רוצים בשיסוי, אנחנו רוצים באיחוי, אנחנו רוצים באחדות.
“הוא ביקש להעביר לכולם כאן מסר, לבית המאוד חשוב הזה, זה מגיע מתוך חוויה אישית מהשטח, מתוך בקשה ותקווה, דווקא עכשיו אחרי כל כך הרבה אובדן וכאב, האחריות שלנו כחברה היא לבחור באחדות, בערבות ההדדית ובחיבור בין כל חלקי העם. זה הכוח האמיתי שלנו, והוא זה שנותן ללוחמים שלנו בשטח את הגב, את המשמעות ואת התקווה.
“ואני אומר לכם שאם אנחנו לא נצליח להקים ממשלה רחבה שתפסיק את כל המריבה שראינו פה עכשיו, ואני מקווה שאתם מבינים שמה שאירע פה עכשיו זאת איננה דרך ארץ – אני מאוד מאוד מקווה שנוכל לעשות את זה אחרת, כי אחרת באמת לא נוכל לחלץ את המדינה לשום מקום אחר.
“אם זה בית הלל ובית שמאי, אנחנו יכולים להתעלם מחצי מהעם? אנחנו צריכים לשמוע תמיד את החצי השני.
“חשוב מאוד להתמקד במה שמחבר אותנו ולזכור את הערכים המשותפים שאותם אנו חולקים כעת – ערכים של כבוד הדדי, של מחויבות לחיים משותפים ושל ברית בין הקהילות השונות בחברה הישראלית.
“בימי מבחן של מלחמה – ואני מוסיף, כי אני מאמין שאנחנו מתקרבים לזה – גם בימי מבחן של שלום, אנחנו חייבים לעמוד יחד. יחד נעמוד, יחד נעשה, ובעזרת השם, יחד נצליח.
“חלק מהתבונה המנהיגותית זה להגיד: מה שעשינו – עשינו, ומה שלא עשינו – לא נעשה.
“זה לא יכול להיות כאן, במדינת ישראל, הבית היהודי שלנו, כאשר הממשלה מעצימה את כוחה של הדת על חשבון ערכי הציונות והלאומיות, והיא דורסת את הערכים שעליהם נבנתה המדינה ופוגעת בפלחים שלמים של עם ישראל. בדרך הזאת לא נגיע לאחדות. כולכם מדברים על האחדות, אבל הדרך הזאת מפלגת, ואנחנו בעיקר זקוקים לאחדות וריפוי של החברה שלנו.
“תפסיקו את השסע, תפסיקו את הקיטוב, תגלו אחריות. די עם הדבר הזה. עם אחד אנחנו. עם אחד אנחנו. ואתם פעם אחר פעם מגלים חוסר אחריות.
“איך חוזרים כמדינה לשפיות דמוקרטית – דומני שזה אחד האתגרים המרכזיים העומדים לפנינו. הפיכת כל מחלוקת לפוליטית מחזקת את המחלוקת.
“ישראל חייבת להקים ממשלת הסכמות רחבה עם נציגים משני המחנות, כדי לשבור את הגושים שחוסמים את ישראל. ישראל חייבת ממשלה ציונית רחבה, חוצה מחנות ומבודדת קיצוניים.
“במקום שהבית הזה יתאחד, בזמן שמדינת ישראל חייבת שנתאחד, שנדבר וגם נעשה על אחדות בעם.
“בימים שבהם החברה הישראלית חצויה, בימים שאנחנו שומעים יותר צעקות מאשר שיח, מרן מזכיר לנו את מה ששכחנו – שאי-אפשר לבנות עם בלי אהבת העם.
“עם ישראל מחפש אחר ריפוי, עם ישראל מחפש אחר אחדות אמיתית. היום אני מושיט לכם יד, יד שמצפה לפגוש יד אחות, יד שמגיעה מתוך עוצמה, יד שמגיעה מתוך כוח, לא יד שמגיעה מתוך חולשה, לא מתוך פחד, לא מתוך חשש, משום דבר.
“אנחנו רק עכשיו יצאנו ממלחמה, ואני אומר לכם, עדיין לא יצאנו מהמלחמה, אנחנו נמצאים במזרח התיכון, ואם לא נכבד אחד את השני לא תהיה לנו מדינה. וחייבים אחדות, זו ההצלחה שלנו.
“לא בשביל זה, לא בשביל זה עם ישראל שילם מחיר כבד מאוד, לא כדי שנחזור לשסע, לפלג. לא כדי שנסתיר את המחדלים, אלא נתקן אותם. מי שחירפו את נפשם, נפלו כדי שנקום מהשבר הזה יותר חזקים אחרי 7 באוקטובר.
“לא ממשלה כזאת אנחנו צריכים, אלא ממשלה שמייצגת את עיקר ורוב הציבור – ימין ושמאל, דתיים וחילונים, מרכז, ליברלים, ציונים – כל מי שרוצה מדינה דמוקרטית, ציונית, מתוקנת ומוסרית; ממשלה שחותרת לאחדות ולא לפילוג; ממשלה שמקבלת החלטות משותפות בנושאי הליבה; ממשלה ששמה באמת את ישראל לפני הכול. זה, רבותיי, יהיה חשבון הנפש האמיתי.
“אבל בואו נשמור פה על כבוד הדדי בין איש לרעהו, במיוחד לקראת החגים שאנחנו מתקרבים אליהם, ששם צריך לתת דין וחשבון.
“בואו נחפש מה שמאחד אותנו. האחדות כבר הפכה באמת להיות מצרך נדיר, וזה למרות שעם ישראל מאופיין באחדות שלו ובעזרה שלו.
“אנחנו גאים בממשלה הזאת, אנחנו גאים בשותפים שלנו, אנחנו חושבים שבכנסת הבאה נכון להקים ממשלה רחבה, של הסכמות, שבעזרת השם תייצג 70–80 חברי כנסת ציונים שייצגו את מאה אחוז מאזרחי המדינה.
“ואם זה לא יעבור – זה יעבור בממשלה הבאה, בממשלת הסכמות ציונית, רחבה, שתוכל להסתכל לא רק על האינטרס הפוליטי הרגעי, אלא על עתידה של מדינת ישראל; ממשלה שבה ייעשו רפורמות, צה"ל יחוזק, יובא מתווה שירות ונפסיק את ממשלות הקיפאון-שלטון.
“אז אפשר לצרוח פה עוד לב השמיים, אפשר להתנגד לחוקים שעשינו, אפשר להתנגד לדברים שלא נראים לכם ראויים, אבל אנחנו כולנו עם אחד, כולנו רוצים פה בטובת מדינת ישראל.
“הציבור בישראל, ברובו המוחלט, רוצה ממשלה לאומית רחבה. הוא רוצה ממשלה יציבה, ממשלה ציונית, ממשלה שתוכל לגעת בכל נושאי הליבה, לא תתפורר בגלל נושא כזה או אחר, לא תנסה לרקוד סביב הסוגיות הבוערות בחברה. ממשלה לאומית רחבה היא צו השעה.
“התפילה שלי, שמהמקום הזה היא תצא: הייתה עקירה, היה גירוש, הייתה התנתקות – שכל אחד יקרא לזה איך שהוא רוצה – אבל את הכאב של אז נרגיש אנחנו, ומפה נפיץ אהבת חינם ולא, חלילה, את שנאת החינם.
“התפיסה שלהם, הם רואים בנו כעם חזק, עם מאוחד, עם מנצח, עם שיש לו מנהיג חזק. כל זה אומר כמה זה חשוב האחדות שלנו.
“זהבה ודוד לוי, כמו מאיר כהן וכמוני, באנו מאותה הבנה עמוקה כמה כוח יש באחדותנו.
“אני אומר כבר תקופה שישראל צריכה ממשלת הסכמות לאומית שיהיה בה רוב של 80-70 חברי כנסת, ובתנאי אחד: שהם משרתים – באמת משרתים – מאה אחוז מאזרחי ישראל; ממשלה שתוכל ללכת למהלכים גדולים בתוך החברה שלנו, שיסדירו את החוקה שלנו, את סדרי העדיפויות הלאומיים ואת נושא השירות.
“יש לנו 50 חטופים בשבי החמאס ועשרות אלפים שעדיין מפונים מבתיהם בדרום, בצפון ובמרכז, יש לנו גם הזדמנויות גדולות באזור. כדי שנצלח את האתגרים האלו, אדוני היושב-ראש, חייבים לשמור על האחדות בעם.
“במובן הזה, הממשלה נוחלת כישלון חרוץ ונזקפים לחובתה שנים של העמקת הפילוג. כן, יש גם אחרים שפוגעים בלכידות, אבל אין סימטריה – האחריות העליונה תמיד על הממשלה.
“כמה חשוב היה למדינת ישראל שבימים הכל-כך קשים תהיה אופוזיציה-קואליציה ביחד. כמה היה חשוב למדינת ישראל בעיקר מול ארצות הברית שיעמוד ראש האופוזיציה ויגיד: אני יחד עם הממשלה, אני יחד עם ראש הממשלה.
“אני בעצמי הבאתי בתחילה דברים שצריך לתקן, ואני גם אביא עכשיו, אבל בואו נשמור, באמת, בואו נשמור על אחדות, כי אני חושבת שבסוף מה שבונה חוסן – ואנחנו כל כך זקוקים לחוסן, חוסן לאומי, חוסן קהילתי, חוסן אישי – הוא אמון. על זה נבנה חוסן, ואם אין אמון אז אין חוסן.
“אני חושב שבתקופה הזאת, והאחדות הנדירה שמרגישים פה בכנסת – אומנם לא יצא לי הרבה להיות בכנסת – האחדות הזאת שאנחנו מרגישים בקרב החיילים והאחדות שאנחנו מרגישים ברחוב, זאת הרוח של ישראל. הרוח של ישראל סבא, הרוח של העם היהודי לדורותיו.
“ובמלחמה הזו אנחנו נכריע. אנחנו ננצח. וכדי לנצח צריך זמן, אבל כדי שנשיג את הזמן הזה אנחנו צריכים להיות מאוחדים, וזו בדיוק התמונה. זאת התמונה שעם ישראל רוצה לראות, וזו בדיוק התמונה ששידרתם היום, ששידרנו היום בזכותכם, ואני מודה לכם.
“כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, תראו, זה הזמן להתאחד, זה הזמן להיות ביחד. אין קואליציה, אין אופוזיציה, אין דרוזי, אין יהודי, אין ערבי. הטיל לא מבדיל.
“אבל יחד עם זאת, אופוזיציה וקואליציה, אני חושבת שהראינו לכל העולם, במיוחד לאויבים שלנו מהבית הזה, לחברי הכנסת הערבים, שאנחנו ביחד. אף אחד לא יפגע ויפריד בינינו. האחדות שלנו זה הכוח שלנו.
“אני מבקש מכולנו לא לשכוח שיש לנו מטרה משותפת, גם בקואליציה, גם באופוזיציה, בכל חלקי הבית – לשמור על ארץ ישראל, והיא מעל הכול.
“אני אומר את דבריי. אני סבור שצריך להעביר את חוק הגיוס, וצריך להעביר אותו בפשרה, פשרה כואבת מצד כולם. הסיבה שצריך להעביר את חוק הגיוס בפשרה כואבת, לעניות דעתי, היא מניעת הקרע בעם ישראל.
“אני חושב שלמרות שאנחנו רואים בתקשורת – ולצערי גם במשכן הזה, צריך להגיד את האמת – למרות שאנחנו רואים גם במשכן הזה הרבה מאוד סימנים שהאחדות שהייתה אחרי 7 באוקטובר מתחילה להתפורר, אני חושב שבעם – ושם זה הכי חשוב – בעם האחדות הזאת נשמרת, והאחדות הזאת גם תישמר.
“ולכן האחדות היא לא פרס – היא אחריות. היא לא רגש – היא שליחות. ובמובן הכי עמוק, היא גם התנאי לניצחון, כי האויבים שלנו בונים בדיוק על המחלוקת והפילוג האלה.
“אדוני היושב-ראש, השר, כנסת נכבדה, שותפי חבר הכנסת בצלאל, משפחות שער, יפרח ופרנקל – אחדות היא שאיפה גבוהה, אך היא לא בגדר חזון בלתי מושג. היא בידינו ותלויה במעשינו. כצעד ראשון נדמה שהדבר אשר אנו נדרשים לו הוא להשתחרר מהתשוקה להכניע בנוקאאוט את יריבינו.