תודה. מצעד הגאווה בירושלים, שיתקיים ביום חמישי, הוא לא עוד אירוע בלוח השנה, הוא ממש מבחן לחברה הישראלית, מבחן לשאלה אם בבירת ישראל יש מקום לכולם, גם למי שחושש לספר מי הוא, גם למי שמסתירה את עצמה מאחורי חיוך, גם לכל נערה ונער שקמים בבוקר ותוהים אם העולם יאפשר להם להיות פשוט מי שהם. לצערי, השבוע קיבלנו תזכורת כואבת עד כמה הדרך היא עוד ארוכה. נתונים שפרסם לאחרונה העיתונאי לירן כוג'הינוף מראים, שימו לב, שרק 11% מבני ובנות הנוער הלהט"בים משתפים איש או אשת צוות בבית הספר בנטייה המינית שלהם. פעם, בעבר הלא-רחוק, זה היה פי שלושה. היום פחות ופחות צעירים מרגישים בטוחים, מרגישים בנוח לדבר, לבקש עזרה או לחשוף את עצמם, פחות אמון, פחות ביטחון, פחות תחושת מוגנות, יותר הסתרה, יותר בדידות, יותר פחד.