מירב כהן
Merav Cohen
“עלייה דרסטית, 1 מכל 8 תלמידים היה קורבן לבריונות בבית הספר בחודש האחרון ממחקר של אוניברסיטת בר אילן, 13% מהתלמידים הוכו, נבעטו, נדחפו, ננעלו בחדר בתוך בית הספר.
“ואני אשמח אם תסביר את הנתון של ה-30,000 שזה לא פרסום של דה מרקר; זה פרסום של הלמ"ס, של גוף ממשלתי, שאומר שבעצם לא שהמחסור הוא של 30,000 אלא שיש הרבה מאוד מורים שלא מלמדים במקצוע שלהם, זאת אומרת הם מלמדים מקצוע שהם לא הוכשרו אליו.
“קיבלתי הרבה פניות ציבור בכל הנוגע להקטנת התמיכה מעל 6 ילדים בכיתות קטנות של חינוך מיוחד. גם זה פוגע בהרבה מאוד כיתות כי הבנתי שב-70% מהכיתות יש יותר מ-6 תלמידים, כך שזו קבוצה די גדולה, וזה גם נעשה בסמיכות לפתיחת שנת הלימודים, אז ההיערכות הייתה לקויה, אבל מה אמורים לעשות עם זה?
“השיטות בכללי של תקצוב המערכת ביסודי ובחטיבות אל מול התיכון שונה. שם זה בכסף פר תלמיד בתיכונים, ובקטנים זה פר שעה, ולכן הכל שם לא מקביל, הכל שם לא אקוויוולנטי, אז אם אתה משנה- -
“מצב מאוד מאוד קשה, והשאלה שלי, אתם יודעים, כשאתם בונים את תוכניות העבודה הזו, האלו, אני חושבת שבחינוך הכל הכל הכל הכל מתחיל בדוגמה אישית, ובאמת חשוב לי לשמוע את העמדה שלך, שר החינוך, העמדה הערכית שלך.
“אז רגע, קודם כל יש סקר מנהלים בחטיבות הביניים והיסודי ש-50% מהמנהלים העידו שם על מחסור אקוטי במורים. זה לא מתיישב עם ה-800.
“בתי אבות, 30 אלף אנשים שכבר הצביעו בצורה הזו בבחירות קודמות, זה עבד טוב, זה הביא לתוצאה טובה ולכן, הדרג המקצועי גם בעד העניין הזה. זה שינוי כללי משחק בסמיכות למערכת בחירות, שזה גם דבר שאתם אוהבים לעשות והוא מסוכן מאוד.
“על-פי תפיסת עולמי, צריך לסייע לכולם לממש את זכותם הדמוקרטית. זה נכון לזקנים, זה נכון לסטודנטים, זה נכון לאנשים שנמצאים בחו"ל. זה נכון לכולם, כי זו הזכות הבסיסית ביותר.
“הם אומרים שהיציאה הפיזית בהחלט תהווה חסם להצבעה. הם אומרים שעבור הצוותים שמטפלים בזקנים 24/7 זה היה מאוד משמעותי שהם יכולים להצביע במקום העבודה וגם להם יהיה קושי לצאת החוצה ולהצביע.
“לכן, הצעת החוק מבקשת בעצם להגדיל את הבונוס שמקבלות כיום רשימות מקומיות, שלפחות שליש מהנבחרים שלהן הן נשים, מ-15% ל-20%, וגם להוסיף בונוס של 30% לרשימות שמחצית מהנבחרים בה הן נשים או שבראשן עומדת אישה.
“אני חושבת שגם אם מחליטים להתנגד להצעת חוק, לפחות ראוי להתייחס לנושא. זה בכל זאת נושא ראוי, נשים, 50% מהאוכלוסייה, ייצוגן בעמדות קבלת החלטות.
“כנסת נכבדה, מה שקורה כיום ברשויות המקומיות בכל מה שקשור לייצוגן של נשים, לייצוג מגדרי, זה לא סתם פער, זו היעדרות במקרה הטוב והדרה של ממש, הדרה מוחלטת בחלק לא מבוטל מהמקרים.
“כי הנהגה בלי נשים היא הנהגה פחות טובה, היא הנהגה עם פחות פרספקטיבה, היא הנהגה עם ראייה צרה מאוד ומוגבלת מאוד.
“מעבירים פה מסר: לא חשוב לנו בכלל, לא השקענו בזה דקה של מחשבה, וזהו, זה מה שיש לנו להגיד על הנושא. אני חושבת שחשוב שהצופים יצפו בזה. תבינו מה היחס לנשים ולכנסת – הכי מזלזל והכי בוטה שיש.
“פוליטיקה היא לא רק כוח, פוליטיקה היא גם המראה לציבור, והמראה שאנחנו מציבים היום למיליוני ילדות בישראל היא קטנה מדי.
“עכשיו מעבירים את החקיקה בוועדת הכנסת של חוק-יסוד: לימוד תורה; החוק מחייב לקבל חוות דעת של הרשות לקידום מעמד האישה כדי להבין איך זה משליך על חייהן של נשים, כי, מה לעשות? לפעמים יש סתירה והתנגשות בין ערך השוויון לערך לימוד התורה – אין, אין חוות דעת, אין תזכיר. וזה מחויב על פי חוק.
“הם רוצים את ההטבות בדירות, הם רוצים את מחיר למשתכן, הם רוצים את המעונות, הם רוצים את הקצבאות, הם רוצים כסף.
“אני מבקשת שתטילו את כובד משקלכם, זו לא סוגיה שולית, לא סתם החוק מתייחס לזה ומחייב את זה, כי בלי התייחסות מיוחדת לזה זכויות יסוד של נשים פשוט עלולות להידרס וכך צריך לפעול בהליך חקיקה הוגן מקצועי ורציני.
“אני מבינה את זה ככה, זה מהלך בשני טאקטים, פעם ראשונה כאילו חוק דקלרטיבי ואז הם יביאו חקיקה ספציפית על המעונות, על הטבות בדיור.
“היועצת המשפטית, בהמשך לזה שאלה, על אף העמימות האם יכולים לעשות שימוש בנוסח העמום הזה, להעביר את זה לכאורה דקלרטיבית, ואז כשיביאו חוקים שבכל תרחיש אחר היו נפסלים בגלל שהם לא שוויוניים, כמו לתת תעדוף במעונות רק לילדי אברכים למרות שהם משתמטים, האם חוק היסוד הזה יעזור לאותו חוק לא שוויוני לעבור בבג"צ?
“אני רוצה להבין, אם נניח מוסיפים את העניין של השירות, האם זה דווקא הופך את זה לפחות עמום ועלול להיות עוד יותר עם משמעויות פרקטיות שמשוות בין משתמטים למשרתים?
“ועוד שאלה, באשר לאפשרויות שעלו פה, לפי מה שאת אומרת, להוסיף לנוסח את ערך השירות הצבאי או החיילים זה דווקא יותר יפגע בחיילים לפי מה שאת אומרת, כי זה הופך את זה לפחות עמום.
“כתוב פה מפורשות: הצעת החוק נועדה לתת מענה על סוגיות שנידונו בבג"צ של התנועה לאיכות השלטון ויש פה עוד בג"צ אשר עסק בהשלכות פסק הדין האמור לעניין גיוס תלמידי ישיבות והעברת כספי תמיכות למוסדות לימוד בעבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה.
“במידה שזה המצב וזו הדרך שלכם להתמודד עם הביקורת הציבורית, אני רק אזכיר שהחקיקה הזו בנוסח הראשוני שלה בהתחלה דיברה על שירות משמעותי שמשווה את לימוד התורה לשירות משמעותי של חיילים, זה לא התקבל ציבורית, אז זה עבר להיות תרומה משמעותית, ובעצם עכשיו אם אתם פותרים את זה עוד הפעם בלעשות שני סעיפים שמשווים בין לימוד התורה לשירות הצבאי אז חזרנו תכלס לנקודת ההתחלה.
“בימים כתיקונם החוק הזה היה נפסל בבג"צ כי הוא לא שוויוני, אבל כשיש לנו את ערך היסוד הזה, חוק-יסוד: לימוד תורה, אז זה לא ייפסל.
“אני רוצה להבין האם שינוי הנוסח ברמה המשפטית דווקא יחמיר את המצב לאור הפרשנות שאני שומעת כאן.
“בימים האחרונים שורה של נציגים ממשרדי ממשלה הגיעו לכאן כדי להסביר שיש משמעויות כספיות פרקטיות מרחיקות לכת לחקיקה, ממשרדי ממשלה וגם הכנסת, הייתה פה היועצת המשפטית של הכנסת שהיא בעיניי אחת מהיועצות המשפטיות הכי מתירניות שיש, אפילו היא באה ואמרה שזו חקיקה שתהווה תשתית לכך שיתעדפו משתמטים על פני משרתים, הביאה את דוגמת 'ממדים ללימודים' כדוגמה.
“היא יכולה הרבה דברים, היא יכולה להביא חוקי יסוד בצורה אחראית, מאוזנת ומקצועית ולא בצורה של מחטף.
“אבל אפילו נתונים מהממשלה אני לא מצליחה לקבל. מה, אתה חושב שהם סרים למרותי? הייתי רוצה לשמוע את ההתייחסות של הייעוץ המשפטי לממשלה לנושא הזה.
“למשל ישב חבר הכנסת אזולאי והסביר, לדוגמה, שבחקיקה שנוגעת להפרדה באקדמיה ברגע שיהיה חוק יסוד מסוג זה יהיה אפשר לדרוש הפרדה מגדרית גם במרחבים ציבוריים ולא רק בכיתות הלימוד.
“אני רוצה להגיד עוד דבר, עניין השוויון במדינת ישראל לא מעוגן בחקיקה, בטח לא בחוק יסוד, לעומת זאת פה אנחנו מביאים חוק אנטי שוויון כחוק יסוד. תראו איזה אנומליה, אי שוויון יעוגן כחוק יסוד ושוויון לא מעוגן כחוק יסוד.
“היו פה נציגי האוצר שאמרו שזה יכול להביא לתקצוב שונה של ההשכלה הגבוהה, של מתן הנחות בדיור, של מתן הטבות במעונות יום. הייתה פה הנציגה של משרד הבינוי והשיכון שאמרה שזה ייתן תעדוף גבוה יותר למשתמטים בהטבות בדיור.
“אנחנו דורסים פה זכויות של נשים, זה יכול להיות של מיעוטים, ואף אחד לא פוצה פה, אף אחד לא מביא חוות דעת, תסקיר, כל הגופים שאמורים להיות השומרים והמגנים של האוכלוסיות האלה לא כאן.
“כי יש את ערך השוויון מצד אחד ויש את התורה מצד שני ואם זה מעוגן בחוק יסוד וזה לא, אז ייתכן שידרסו את השוויון המגדרי וייתנו יותר משקל לכללים שקבועים בתורה, למה?
“החוק קובע שחוקים שעלולים להשפיע על חייהן של נשים במדינת ישראל מחויבים לקבל חוות דעת.
“הרשות מחויבת לעשות תסקיר ולהביא חוות דעת על כל חקיקה שעלולה לפגוע בנשים.
“האם תוכלו לבקש מנציגי הרשות לקידום מעמד האישה להגיע מחר לדיון ולהציג את עמדתם? זו סוגיה שאינה שולית, היא סוגיה אקוטית, בוודאי על חייהן של נשים.
“הממשלה מעניקה השתמטות לחרדים, ובתמורה הסיעות החרדיות יעזרו לחברי הממשלה לברוח מאחריות. אלו לא ישלחו את הילדים שלהם לצבא, וחברי הממשלה מנגד לא יישאו באחריות.
“הצעת החוק שמובאת ברגעים אלה למליאת הכנסת היא חלק מהדיל המגעיל, הדיל המגעיל. הממשלה מעניקה השתמטות לחרדים, ובתמורה הסיעות החרדיות יעזרו לחברי הממשלה לברוח מאחריות.
“כנסת נכבדה, הצעת החוק שמובאת בפניכם ותועלה להצבעה, היא הצעה שכל מטרתה להחליש את מי ששומר, את מי ששומרת, על האינטרס הציבורי.
“בחודשים שקדמו לרצח נשלחו לליה וגם לבני המשפחה שלה שורה ארוכה של איומים מפורשים מצד הפרוד שלה, חן כהן. בני המשפחה פנו למשטרה שוב ושוב ושוב והתלוננו, אך לדבריהם, ותכף אנחנו נשמע אותם, ובטח במבחן התוצאה, לא ניתן מענה מספק.
“זאת אומרת, בינואר אמרו שיש שבעה תקנים של עובדים סוציאליים שאוישו בבתי משפט ו-105 חוות דעת, וביוני היה אותו הדבר. זאת אומרת, חצי שנה זה עומד על אותו מספר.
“תראי, אני רק אגיד לך שבדיון הקודם המשטרה טענה שהיא לא קיבלה תלונות, שהיא לא מכירה את זה, וסגרו את התחנה מבלי שבכלל פנו אליהם וביקשו את עזרתם.
“רגע, אני אגיד לך שבמסגרת הדיונים שעשינו אחת התובנות הייתה שצריך לאפשר למדינה להיכנס לנעליה של המאוימת ולדרוש בשבילה צו הגנה. איזוק אלקטרוני, צו הגנה.
“כמו כן, הוועדה מבקשת מהמשטרה והשב"ס לבחון כיצד באופן כללי ניתן להגן על משפחות של נרצחות, כי זו תופעה שחוזרת על עצמה, זה לא רק המקרה של ליה, זיכרונה לברכה, ומשפחתה. הם עוד בחיים, צריך לשמור עליהם. לא מספיק העוול שנעשה, צריך לפחות לספק להם הגנה.
“לילך, זה פתרון נהדר, עשינו על זה אינסוף דיונים, אבל משתמשים בזה מתי מעט, ברמה הביצועית לא יוצא מזה כלום.
“כמובן שאנחנו נמשיך לקדם את יישום מסקנות הדוח שלנו, שהוא מאוד מאוד פרקטי, על איך הממשקים השונים פועלים כדי שיוצע המקלט, כדי שיטפלו בהודעות, כדי ששיקול הדעת של השוטר בשטח יופחת ותהיה שיטתיות ויהיה הרבה יותר ברור מה עושים באיזה מצב.
“הדוח כולל שורה של המלצות מעשיות שנועדו בין היתר לשפר את ההגנה על נשים מאוימות, לחזק את המענה המשטרתי, את המענה הטיפולי, ואנחנו נמשיך לעשות הכול כדי שהדברים האלה ייושמו, כי זו פשוט הצלת נפשות.
“ולכן, בנקודה הזו חובתנו לשאול, איך ייתכן שמשפחה מתריעה פעם אחר פעם, מנסה לקבל הגנה, מבקשת, מתחננת שיקשיבו לה, ובסוף הם נשארים עם אובדן שהוא כבר לא בר תיקון?