פעם זה נשים שנרצחות פה בסיטונאות בגלל חלוקת נשקים מופקרת בשילוב קריטריונים קשים והזויים לאזיק האלקטרוני; פעם זה מיליון ילדים שהולכים לישון רעבים בזמן שיוקר המחיה ממשיך רק לטפס ולטפס; פעם זה על קטינות וקטינים בזנות שהולכים לישון בקור בגינות ציבוריות, חשופים לפגיעות, ומי יודע איך הם יעברו את הסופה ביירון; והפעם הגיע תורם של ילדים ובוגרים עם מוגבלויות פיזיות על כיסא גלגלים, שקצבת הניידות שלהם עומדת להיפגע.
← כל מה שאמר עדי עזוז