“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא צריך לשכנע את האזרחים, לא רק את חברי הכנסת, שהממשלה הנוכחית נכשלה בהתמודדות מול יוקר המחיה, ולא מצליחה להתוות מדיניות כלכלית-חברתית ומדיניות רווחה שתאפשר למשפחות להתקיים בכבוד ולהתמודד עם העליות המתמידות בכל תחומי החיים – הדיור, השכירות, המזון, הצריכה הכללית וכן הלאה וכן הלאה.
“יוקר המחיה במדינת ישראל הפך להיות בלתי נסבל, משפחות ישראליות צריכות להיות עשירות כדי לקנות את אותן קניות בסופר שהם היו קונים לפני שנתיים, ולפני שלוש ולפני ארבע שנים. זוג צעיר מרגיש כמו כישלון במדינת ישראל כי הוא לא מצליח לקנות דירה, כי בלתי אפשרי לקנות פה דירה.
“ותראו, חברים, אני נחוש, אני נחוש לנצח את המונופולים, אני נחוש לנצח קבוצות לחץ חזקות וכל מיני מנגנונים פוליטיים. אני נחוש לנצח את האינטרסנטים. אני נחוש להוכיח שיכול להיות זול כאן, אני נחוש להוזיל את יוקר המחיה בדיור, במזון, במוצרי הצריכה, לשבור את המונופולים, לחזק את התחרות ולהוזיל את המחירים לאזרחי ישראל.
“דבר שני, הדבר הזה, יש קושי אמיתי ביישום שלו מכיוון שאת הכרטיסים האלה מוכרים בכל פיצוצייה, בכל פינת רחוב, וכדי לאמת באופן רציני אנשים שרוכשים כרטיס כזה, צריך שכל הפיצוציות האלה יהיו מחוברות למאגר של מרשם האוכלוסין כדי שיוכלו לאמת את זה, ויש קושי גדול ביישום וזה משית כמובן עלויות, שבסופו של דבר יתגלגלו לאזרח וליוקר המחיה.
“אני כרגע לא מדבר איפה בשרשרת ולא ניתחתי את זה אף פעם, אבל אני יודע דבר אחד: בסוף החקלאי מקבל כמעט רבע מהמחיר שאני משלם בסופר. משהו פה לא מסתדר. בן אדם עובד שנה על תפוח, קם בבוקר, משקה, מדלל, מרסס, גוזם, עובד שנה שלמה, ובסוף כשאני קונה את זה בסופר, הוא מקבל 4 שקלים לקילו או 5 שקלים.
“אני יודעת שעוטפים את זה בסיסמה של מלחמה ביוקר המחיה, אבל כולנו יודעים שמדובר פה באיזה קרב פוליטי לא ברור, של איזו הישרדות פוליטית של מי ששלוש שנים וחצי לא עשה דבר כדי להילחם ביוקר המחיה, ועכשיו רוצה לגזול 0.30 אגורות מהרפתן, שגר במושב פטיש או במושב בית הלל, מתוך 2.
“כל זה היה בהבטחה שלו בבחירות – להוריד את יוקר המחיה, לדאוג לחינוך טוב, גם לילדים מגיל לידה עד גיל שלוש, למגר את הפשיעה והאלימות, להפעיל ולהמשיך להפעיל את התוכניות של תוכנית תקאדום בחברה הערבית כדי לצמצם פערים – אבל במציאות אנחנו רואים דבר הפוך. הכול מתייקר – חשמל, מים, ארנונה, מה לא? צרכים בסיסיים – חלב; בשר זה כבר מצרך יקר שלא כל אחד מרשה לעצמו.
“ותהיה עוד העלאה במים, בארנונה, בחשמל, בגז בישול. כל זה עוד נשאר. כל הגזרות של הקפאת מס הכנסה, העלאת דמי ביטוח לאומי, המע"מ, כל מה שאמרו לנו שכשלא יצטרכו לצורך ביטחוני יחזירו בחזרה כדי שננשום קצת, שאנשים פה יוכלו לסיים את החודש בכבוד, שיוכלו בכלל לסיים את החודש, אפילו לא בכבוד, לסיים את החודש – את כל זה הם שכחו; כל זה לא קורה.
“הכלכלה שלנו מעולם לא הייתה במצב כזה גרוע למרות כל מה שאתם מנסים למכור לציבור. אבל בסוף, עידית, אני לא יודע מתי את היית בפעם האחרונה בסופר, בסוף כשאזרחי מדינת ישראל נכנסים לסופר, הם מבינים מה עשיתם להם; וכשאזרחי מדינת ישראל משלמים לחוגים, הם מבינים מה עשיתם להם; וכשהם משלמים את הארנונה, שעלתה כבר ביותר מ-10% בשנתיים האחרונות, בצורה מטורפת, הם מבינים מה עשיתם להם; וכשהם רוצים לרשום את הילדים לגנים, הם מבינים מה עשיתם להם.