לעומת זאת, בשנייה שיהיה ברור שיש לממשלה עמדה אחת שנקבעת על ידי הממשלה ושהיועץ המשפטי לממשלה מחויב על פי חוק להגן עליה ולייצג אותה, ורק במקרים שבהם הוא לא יכול או לא עושה עבודה טובה, אז הממשלה במליאתה, כאשר היא רואה אל מול עיניה את האחריות התקציבית – מה שהיום היועץ המשפטי, כשהוא מחליט שהוא לא מייצג, הוא לא שוקל שיקול תקציבי, הוא פשוט מחליט שהוא לא מייצג, ואחריו המבול בהקשר הזה – הממשלה בהחלט יכולה בהחלטתה לחשוב כן או לא.