“הבעיות החמורות במסמכי הפטירה והקבורה לא נעלמו מעיני החוקרים בוועדת החקירה, אלא שבמקום לתת להם פומבי ולנסות להסבירן, הן הסתירו אותן. אי-הכרת המדינה בחטיפת הילדים היא למעשה המשך ההסתרה והטיוח.

“מה שנדרש מאיתנו אז, מה שנדרש מאיתנו היום, זה תיקון יסודי, והתיקון הזה מתחיל במיצוי חקר האמת. אנחנו רוצים לדעת מה קרה. מה קרה – לא לטייח, לא לגלגל, לא להסתיר, לא לטשטש.

“זה לא מקרה פרטי של מחדל נקודתי, אלא מקרה אחד מני רבים, דוגמה מייצגת ליחס ארוך השנים של הממסד על כלל ממשלותיו לפשע החטיפה.

“חייבים שמדינת ישראל תיקח אחריות ולא תתחמק מהאחריות הזאת באמצעות השתקה, הסתרה או עיגול פינות.

“הילדים לא היו סובייקט שנעלם מעצמו, הייתה כאן העלמה ולה עדויות רבות.