“הם ריקים, כי אם אנחנו חוזרים לנתונים של שנה אחורה, כשהיה מספר שיא של רציחות של נשים – 46 נשים נרצחו בשנה שעברה. והן לא מגיעות למקלטים כי הן מפחדות, כי הן מפחדות, ואנחנו במצב חירום שרודף אחרי מצב חירום.

“לא, לא נאספו אף פעם נתונים על נשים שמתות במעגל הזנות. בשנתיים האחרונות ספציפית, יודעת פה גם חברת הכנסת לימור סון הר מלך, אנחנו לא מצליחים לקבל נתונים מהמשרד לביטחון לאומי בכלל על נושאים של אלימות נגד נשים בוועדות.

“וכמובן שרצח זה קצה הרצף. על כל רצח של אישה, ישנם ניסיונות רצח ואין-ספור אירועי אלימות, השפלה, הקטנה, זלזול וחיים שלמים בפחד של הרבה יותר מדי נשים בישראל, מכל חלקי האוכלוסייה.

“כשיום המאבק באלימות נגד נשים הופך לשורה רנדומלית בלוח השנה, זה לא רק יום שנשכח, זה מסר של הפקרה, וההפקרה עולה לנו בדם יקר של נשים. למעשה, כל שמונה ימים נרצחת אישה בישראל.

“מתחילת השנה נרצחו 40 נשים באלימות במשפחה, והממשלה, במילים פשוטות, לא סופרת אותן. הממשלה לא סופרת את היקף התופעה, את היקף הנשים שמוכות, מושפלות ועוברות מסכת עינויים עד לרצח הארור.