אנחנו יוצאים לפגרה, היום עושים את ניקוי השולחן. עוד מעט המקום הזה ייסגר, אבל תחושת כבדות תלווה אותנו. באמת, כבדות קשה שלא הספקנו ולא הצלחנו להחזיר את כולם במושב הזה, והלוואי, הלוואי, הלוואי שבימים הקרובים הם יחזרו הביתה, בעזרת השם, ושלא יהיו לבבות דואבים, כואבים, שבורים, שכל המשפחות יצאו מהמצרים, מהחושך הגדול שהן נמצאות בו.
← כל מה שאמר פנינה תמנו-שטה