“אבל מה כן אפשר לעשות? אני חושבת שצריך להחזיר את החיילים הביתה, לשמור על רצועת ביטחון, ואינטרסים ביטחוניים, ועליונות ביטחונית של מדינת ישראל; ופעולה של צבא ההגנה לישראל, תוך ערבויות בין-לאומיות, אם כי עם ישראל צריך להסתמך קודם כול על עצמו.

“ציון העובדה שזה 616 ימים למלחמה, שבהם 55 חטופים וחטופות, אחינו ואחיותינו, עדיין בעזה. זה עומד בראש סדר-יומנו ובראש מעיינינו ואני רוצה מכאן לחזק את כל המשפחות שבאמת נמצאות על אדי הדלק האחרונים, נקרא לזה, ובכל פעם מגלות תעצומות נפש, לחזק ולחבק אותן.

“אנחנו יוצאים לפגרה, היום עושים את ניקוי השולחן. עוד מעט המקום הזה ייסגר, אבל תחושת כבדות תלווה אותנו. באמת, כבדות קשה שלא הספקנו ולא הצלחנו להחזיר את כולם במושב הזה, והלוואי, הלוואי, הלוואי שבימים הקרובים הם יחזרו הביתה, בעזרת השם, ושלא יהיו לבבות דואבים, כואבים, שבורים, שכל המשפחות יצאו מהמצרים, מהחושך הגדול שהן נמצאות בו.

“היום זה היום ה-515 שבהם צעירה יפיפייה, ענבר היימן זכרה לברכה, ו-58 חטופים נוספים מוחזקים בשבי החמאס.

“הנשים האלה הן נשים שאנחנו צריכים לדעת להיות שם לצידן, לא רק במילים אלא גם במעשה; שרובן ככולן מדברות-עושות תקומה, אבל מבינות בדיוק כמונו שכדי ששלמות העם תחזור למקום התקין, צריך להחזיר את כל הבנים והבנות הביתה.