הסתכלתי על החדר ועל האדישות המטורפת שהחדר התנהל בה. ישב שם שר החקלאות, ובסיום דבריה – כלום, שום תגובה, הוא לא פנה אליה, הוא לא אמר לה משפט, שני משפטים: הלב שלי יוצא אליכם, החטופים זה מעל הכול, אנחנו נעשה הכול להשבתם.