“חבל שנאלצנו להמתין כל כך הרבה זמן מאז הדיון בהצעה הדחופה לסדר-יום בחודש ינואר ועד שיושב-ראש הכנסת התרצה – וגם זה רק בעקבות פנייה שלי – ושילב את הנושא לדיון פתוח במליאת הכנסת.
“אני רוצה באמת בשתי דקות שאני אקח, אני חושב שמה שעושה פה סיעת הציונות הדתית, ואני לא קולגה שלכם, ואני לא חלק מקואליציית ההשמדה והטבח וההפקרה, אני לא, אם זה לא היה מובן משאר ההסתייגויות שלי - מה שהיא עושה בוועדת כספים זה מעשה שבאמת הייתי אומר לא חברי, אבל איזה חברים? באמת, הייתי אומר לא יהודי, אבל איזה יהודים. אתם כופים על כל הקואליציה הזו לעשות משהו שהם לא רוצים.
“לכן אני אומרת שדי גם לסחבת הזאת, צריך לקבל החלטה נכונה, נבונה, משפטית כמו שנאמר.
“יש תופעה מדהימה, שחברי קואליציה מגיעים פתאום לוועדה. ועדת הכספים לרוב מאוישת על ידי – ואתה היית מרכז הקואליציה, אתה יודע בדיוק על מה אני מדבר – על ידי האופוזיציה. אבל פתאום, כשאתה רואה מלא מלא חברי קואליציה, אתה מבין שיש פה עניין.
“אז אנחנו בשבוע השלישי של המלחמה, ועדת כספים עובדת בקצב עצום, אבל לא מציגה שום מתווה, לא לעובדים, לא למעסיקים, כך שאני אפילו לא יודעת מה יהיה לתושבי קו העימות.
“אתה יושב בוועדת הכספים ודנים שעה אחרי שעה, דקה אחרי דקה בגניבה ובגזל של הכספים של עם ישראל שהולכים למקום שאנחנו יודעים טוב מאוד לאן זה הולך בזמן שהמילואימניקים צריכים אתכם, המשפחות צריכות אתכם, העצמאים צריכים אתכם, השכירים צריכים אתכם.
“אני חושב שבמקום להתעסק בפוליטיקה כדי רק לקדם דיונים, היה עדיף שהוועדה הזו אולי תיתן את המענה האמיתי לאוצר ותגיד לו: לא, אתה לא מגיש לנו חוברות שהן פייק.
“ואני מבקש מכאן לומר, בנוכחות מזכיר הכנסת, שההגבלות שהוטלו על מספר המשתתפים בישיבות ועדות הכנסת הן דבר לא מקובל; הן דבר ששיבש את יכולתו של הבית הזה לעסוק בנושאים קריטיים לאזרחי ישראל בזמן ימי המלחמה.
“ואז מגיע יושב-ראש הכנסת, שאין בו גרם אחד של ממלכתיות, גרם אחד של כבוד לפרוטוקול הפרלמנטרי, גרם אחד של כבוד למנהגיו של הבית הזה במשך 78 שנים – וכדי לקבל כותרת עלובה באיזושהי קבוצה של מתפקדי הליכוד, הוא גורם למבוכה – למבוכה למול מנהיג המעצמה ההודית.
“- - ולא נועצו בו – הגדיל לעשות חבר הכנסת אמיר אוחנה, כשהוא הודיע שהעיטור שהוא העניק היום לראשונה לראש ממשלת הודו הוא העיטור הגבוה ביותר של כנסת ישראל, דהיינו, לא מדובר רק בסוג אחד של עיטור. יושב-ראש הכנסת כנראה פיתח בסתר איזושהי מערכת של עיטורים ממלכתיים, שאף אחד מאיתנו לא שמע עליה.
“אתה בא לוועדה, לכל ועדה, קורא חומר, טיעונים ענייניים – שום דבר לא מתקבל. שום טיעון ענייני.
“אתה יודע, בקדנציה הקודמת החוק היה, עבר טרומית. שנה וחצי, שנה וחצי יושב-ראש ועדת הכספים, אדון קושניר - -
“פשוט כבר התרגלנו לזה: עוד 141 מיליון שקלים למשרד של סטרוק, עוד כספים לזהות ולתרבות יהודית, כשאין מספיק כסף כדי לטפל בשיקום הנפשי של הפצועים ושל החיילים.
“ושמעתי היום גם מהיועצת המשפטית לכנסת שבמידה – אנחנו פשוט לא נאשר שום תקציב נוסף שיגיע אלינו אם הוא יבוא בלי חוברת שימושים כמו שצריך. בכלל לא נתחיל את הדיונים.
“בפעם הקודמת שעליתי דיברתי על זה שצריך להבין איך הכספים בוועדת הכספים עוברים כל כך מהר. תמיד משתמשים בביטוי "30 אלפי שקלים" ואף אחד לא מבין שזה 30 מיליארד שקל.
“בסוף הגיע האוצר, וכמו שהוא אמר לנו בהתחלה, זרק לנגב איזה פירור-שניים, זרק לאנרגיות מתחדשות פירור-שניים, ובזה נגמר הסיפור, ולא עזר לנו כלום.
“אבל אתה, ולא בפעם הראשונה, רומס את הממלכתיות של הבית הזה, כמו שעשית לפני רגע, ובעיקר מול המשפחות השכולות.
“כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, תחילה אני גם רוצה כחברת ועדת הכספים למחות על ההתנהלות בשבועיים האחרונים – כנראה שזה יימשך גם בימים הקרובים, ובאמת, זאת לא הרגשה, זאת עובדה – גוזלים מאיתנו את הזכויות הפרלמנטריות שלנו להיות במקומות שאנחנו צריכים ורוצים להיות בהם כדי להשמיע כל אחד מהמקום שלו את הצרכים והרחשים והחששות והפחדים.
“הסתכלתי על החדר ועל האדישות המטורפת שהחדר התנהל בה. ישב שם שר החקלאות, ובסיום דבריה – כלום, שום תגובה, הוא לא פנה אליה, הוא לא אמר לה משפט, שני משפטים: הלב שלי יוצא אליכם, החטופים זה מעל הכול, אנחנו נעשה הכול להשבתם.
“אני קורא מכאן – אני מקווה שהוא ראה אותנו, צופה בנו – ליושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת גפני, לבטל את הדיון היום.
“אני רק רוצה להגיד, ביקשתי דיון, דיון בוועדת הכספים בנושא הזה. כי בעצם, דיון במליאה זה טוב וחשוב ואני מודה לחברים שהצטרפו לחברת הכנסת אימאן, אבל דברים אמיתיים קורים בוועדות. וחבל שהנשיאות לא אישרה את זה והחליטה שזה יתקיים, סוג של יאללה תדברו והכול ייגמר.
“פה באמת נעשתה עבודה אמיתית, ובעבודה אמיתית אין סיבה לאופוזיציה להתנגד.
“זו לא הפעם הראשונה שהתנהלת בצורה לא אתית, לא תקנונית ובראש ובראשונה לא הגונה, בלשון המעטה – לא פעם ראשונה.
“אבל במה עסוקה ועדת הכספים שלנו, במה עסוק יו"ר ועדת הכספים שלנו? בתקצוב בית הספר של החופש הגדול למוסדות הפטור.
“אבל היה פה מעשה – וסוג ההתנהלות הזאת מתאים לעולם תחתון, ממש לעולם תחתון.
“אין סמל גדול יותר וסיום ביזיוני יותר לוועדת הכספים של כנסת ישראל ממה שהיה היום, וזו פשוט שערורייה.
“ועכשיו כשהכול מובא אליך בפעם השלישית כעודפי תקציב, ואתה אמור לדעת שזה תקציב שכבר אושר וכבר חויב, אתה ממשיך לשקר במצח נחושה. מילא לחברי הכנסת – לציבור.
“אז אני ממש מבקשת שוועדת הכספים של הכנסת תתעשת על עצמה, ותקיים דיון ראוי בנושאים שהיא הבטיחה לנו שיקיימו עליהם דיון, ושנוכל להגיע למענים, למתווה ולרשת הגנה סוציאלית עבור אותם עובדים.
“אמרנו: יש פה משהו שיו"ר ועדת הכספים נמנע מלדון בהסתייגויות והוא לא נמצא.
“אני חושבת שדיון בוועדת כספים על כיצד ישפיעו חלופות שונות בגיוס במדינת ישראל, בין בשירות לאומי ובין בשירות צבאי, הוא חשוב מאוד.
“אז אומנם שר האוצר ושר המשפטים רשאים לעשות את זה, אבל זה צריך להיות באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת, להוסיף או לגרוע מענקים שהתקבלו במסגרת החלטות ממשלה שעליהן תחול ההגנה מעיקול, וכן תנאים או מגבלות לתחולת הגנות המענק.
“ומי פועל בהפרה? יושב-ראש הכנסת, שהוא זה שצריך לתת דוגמה לחברי הכנסת בקיום התקנון, עם טיעון, שאני חייב להגיד עוד פעם, אין יותר מסוכן ממנו: יש משהו בצנרת הכנסת, ולכן עוד מעט זה ישונה.
“אבל לא: הוא מקריא מהדף החלטה שלא נוגעת בכלום בדיון שהתקיים בוועדה, שלא התייחסה לאף מומחה שישב בוועדה, ומחליט ששום השפעה על הכלכלה לא יכולה להיות.
“ולכן, כששמעתי שהחוק הזה מגיע לוועדת הכספים התפלאתי כי בעיניי זה זלזול במקצועיות של הוועדה הזו.
“אני קורא לגפני לא לוותר; להזמין את הרשות לתחרות, ואולי לראשונה לתת שם קנס של 100 מיליון שקל, שמותר בחוק לרשות התחרות, לחברות שמפרות תחרות.