“והיום, אחרי הרבה שנים – משנות השישים עד היום עברו הרבה שנים – במקום שהמדינה תבוא לקראתם ותכיר ביישוב תל עראד, שמורכב מאלפי תושבים שהועברו על ידי הממשלה – במקום להכיר בהם, הממשלה החליטה לעקור את היישוב, להרוס את היישוב ולתכנן מה שהיא חושבת לנכון בלי לערב את התושבים.

“במקום שהמדינה תנסה לתת להם פתרונות, לאשר אותם כפרים, להגיע למשא ומתן עם אותם תושבים בשביל לתת פתרונות לאותם תושבים, במקום זה התושבים בכפרים הבלתי-מוכרים מקבלים רק צווי הריסות, רק איום לפנות אותם.

“לפני שהורסים בתים צריך לתת פתרונות לאותם תושבים; צריך לפתור ולתת פתרונות; צריך להכיר ביישובים הבלתי-מוכרים, היישובים הבדואים בדרום.

“עצוב מאוד מה שהיה בדיון היום בוועדה, כי אין אף אחד שלוקח אחריות על מה שקורה בכפרים הבלתי-מוכרים. נושא המיגון עלה – אף אחד לא יודע מי אחראי על המיגון של בתי הספר, מי אחראי על המיגון של התושבים בתוך היישובים הבלתי-מוכרים.