“הגיעה העת לקרוא לילד בשמו. זה לא גל פשיעה, לא הזנחה של מגזר, גם לא אסון משמיים; זהו בראש ובראשונה מחדל, מעשה ידי אדם; מחדל שנולד כתוצאה ממדיניות ומסדרי עדיפויות עקומים; מחדל שהיה נחשב לאחד החמורים בתולדות המדינה, לולא היה מתחרה עם המחדלים האחרים שהתרחשו תחת הממשלה הכושלת בתולדות ישראל, ובראשם הטבח הנושא של 7 באוקטובר.

“המציאות הנוכחית היא הצלחה של בן גביר, היא תוצאה של מהלך מכוון שלו להביא לקריסת החברה הערבית במדינת ישראל.

“אבל ברגעי החרדה האלה, למעט ביום הנוראי הזה של שמחת תורה, ה-7 באוקטובר, גם כשלקחנו את הילדים שלנו באמצע הלילה למקלט, עשינו זאת מתוך תחושה שיש מדינה שמגינה עלינו בסופו של דבר. המרכיב הזה הוא יסודי שבו האזרח יודע שמדינתו מתאמצת להגן עליו באמת ובתמים, לא כסיסמה. הדבר הזה, לצערנו, לא עומד לחלק גדול מן ההורים, שהם אזרחי ישראל הערבים.