“אז שיעור קטן, קצר באזרחות: כן, גם בית המשפט העליון, גם הכנסת, גם הממשלה. וואלה, זאת הממלכה. מה לעשות? אצלכם יש רק מלך.

“רק אצלכם השופטים בירושלים הם על תנאי, תלוי מה תהיה הפסיקה שלהם. אם היא לטובתכם – אז יש; אם היא נגדכם, חס וחלילה – אז מייד לערוף את הראש.

“אתם לוקחים את פאר היצירה של מדינת ישראל – כשכל העולם נתן כבוד והדר למערכת המשפטית שלנו, לנשיאי בית המשפט העליון, ששמם הולכים לפניהם, והם לוקחים את מדינת ישראל קדימה – ובמו ידיכם מחריבים.

“" לא אחר מאשר מנחם בגין, אבי הימין הישראלי, קבע כבר ב-1952 – הוא קבע שבתי המשפט חייבים להיות לא רק עצמאיים, אלא גם באמת בעלי סמכות לפסול כל חוק שיעמוד בסתירה לחוקי-היסוד שיבטיחו את חירות הפרט. זאת הייתה השקפתו האישית, השקפתו הלאומית, תחת כותרת ברורה: עליונות המשפט.

“הוא מבין, אגב, שמדינת ישראל מוחזקת ושמורה כל השנים האלה בין היתר בגלל בית המשפט ובגלל הפקידות הגבוהה והגדולה שלנו.